סולגאר מציגה: איך להתמודד בקלות עם הזעת יתר?

הזעה היא פעולה טבעית בעלת חשיבות גבוהה לשמירה על תפקוד תקין של המערכות השונות בגוף.
בעת חשיפה למזג אויר חם, אור שמש או במהלך מאמץ גופני, חיישני החום על העור מתריעים לחלק האחראי במוח (היפותלמוס) על הצורך לאזן את הטמפרטורה, מאחר וחום רב מדי עלול לפגוע בתפקודם של איברים מסוימים. ההיפותלמוס מעורר הפרשת זיעה (המורכבת ברובה ממים) דרך נקבוביות העור המצויות בכל רחבי הגוף, שמצננת אותו.

כל אחד מאיתנו מזיע על מנת להוריד את חום הגוף ולשמור על פעולתו התקינה, אך בקרב כ-300 אלף ישראלים, המנגנון הפיזיולוגי שאחראי על ההזעה אינו פועל באופן תקין וכמות הזיעה שמופרשת מהגוף אינה עומדת בפרופורציה לעצימות הפעילות הגופנית או לחום אליו נחשף הגוף.
במקרים של הזעת יתר מצטברת כמות גדולה של זיעה במקומות מסוימים כגון: בית השחי, הפנים וכפות הידיים והרגליים. להזעת יתר אין השלכות בריאותיות, אבל היא עשויה לגרום למבוכה ולחוסר נעימות לסובלים ממנה.

למה להזיע?

ישנם מספר גורמים להזעת יתר:

  • הזעת יתר תורשתית – מחקרים מראים שהזעת יתר היא מצב תורשתי, ועל כן ילדים להורים הסובלים מהזעת יתר הם בעלי סיכון גדול יותר לסבול מכך, כבר מינקות. הסיבה המשוערת לכך היא קיומו של מרכיב גנטי הגורם להפעלה המוגזמת של מערכת העצבים הסימפטתית, או ברגישות של בלוטות הזיעה לאות העצבי.
  • סטרס – אחד המצבים הקלאסיים הגורמים להפעלה סימפתטית מוגברת הוא סטרס, ולכן אחד המאפיינים הבולטים שלו הוא הזעת יתר, לרוב בכפות הידיים ובפנים. הזעת יתר הנגרמת מסטרס מתרחשת גם במגוון מצבים נוספים כגון: חרדה, התרגשות יתר וכו'.
  • גיל המעבר ושינויים הורמונליים – במהלך גיל המעבר גוף האישה חווה שינויים הורמונליים וגופניים משמעותיים. תופעות הלוואי של גיל המעבר כוללות גם גלי חום המתבטאים בהזעת יתר, אשר רצוי לטפל בהם באופן טבעי ולא בהתערבות ניתוחית.
  • תזונה – הזעה כתוצאה מאכילת מזונות מסוימים היא מצב אינדיבידואלי, הדורש מכל אדם להכיר את גופו ולדעת איזה מזון גורם לו להזעת יתר. עם זאת, ישנם מאכלים מסוימים הידועים כמעלים את חום הגוף ומעוררים הזעה כגון: מרקים, מזון חריף או שתיית אלכוהול. כמו כן, רגישות לסוגי מאכלים מסוימים עשויה לעורר בין השאר הזעה מוגברת.
  • מחלות רקע ושימוש בתרופות – קיימים מצבים רפואיים רבים אשר גורמים להזעת יתר. המצבים השכיחים ביותר הם יתר פעילות של בלוטת התריס, היפוגליקמיה, לימפומה, לוקמיה ומצבים נוספים. כמו כן, קיימות מספר תרופות הגורמות להזעת יתר, ובמידה ומופיעה הזעה מוגברת יש לבדוק שהיא אינה תופעת לוואי של אחת התרופות.

המודעות הגוברת לקיומה של הזעת יתר בקרב כ-3% מהאוכלוסיה מאפשרת לאלו שסובלים ממנה לבחור את אופן הטיפול המתאים להם. ברוב המקרים ניתן לטפל בהזעת יתר באמצעות צמחי מרפא, שימוש בדיאודורנטים המכילים אנטי-פרספירנטים והימנעות ממאכלים המעוררים הזעה כמו מזון חריף ואלכוהול.

במקרים של הזעת יתר חמורה, ניתן לבצע התערבות כירוגית משני סוגים:

  • בוטוקס – הזרקת הבוטוקס (בוטולינום טוקסין) אל תוך האזורים אשר בהם קיימת תופעת הזעת יתר, משתקת את השריר האחראי לכיווץ בלוטות הזיעה, ובעקבות זאת מפסיקה ההזעה באזור זה לתקופה של כ-6 חודשים. מדובר בטיפול הנחשב ליקר אך יעיל במניעה זמנית של הזעת יתר בבתי השחי, שאינו מחייב אשפוז או הרדמה.
  • ניתוחי סימפטקטומי - ניתוח המבוצע על ידי כירורגים המומחים בכירורגית כלי דם, במהלכו נוצרת פגיעה במערכת המעצבבת את בלוטות הזיעה ומונעת את הפרשתה באיזור המטופל.
עלי מרווה - תמצית

עלי מרווה - תמצית

Sage Leaf Extract

המרווה (Sage) הינה צמח ממשפחת השפתניים המשמש הן כתבלין והן כצמח. עלי המרווה הם אלו שעשירים ברכיבים מועילים. כמוסות המרווה של סולגאר מופקות מזן המרווה הרפואית (Salvia officinalis). מדובר בתמצית במינון ייחודי, המספקת בכמוסה אחת מינון שווה ערך ל- 600 מ"ג מרווה רפואית.

לפרטים נוספים
  הדרכה אישית ויצירת קשר
open contacts