למה בכלל לצרוך תוספי תזונה?

שאלה זו שבכותרת, הינה שאלה חשובה שמן הסתם רבים מתחבטים בה. לכאורה, ניתן לספק לגוף ויטמינים ומינרלים באמצעות "מזונות בריאות" שונים, כגון: פירות, ירקות דגנים מלאים, נבטים, קטניות אגוזים ודגים. לשם מה, אם כך, נדרשת השלמת רכיבי תזונה? סוגיה זו תידון כאן בהרחבה מתוך התייחסות לתרומתם של רכיבי תזונה לפעילות הביוכימית המתבצעת בגוף ולהשפעתם על בריאותו ועל תפקודו.

תקציר תולדות הוויטמינים

חלק מהוויטמינים נוצרים בגופנו, בעוד שאת חלקם אנו מקבלים מבחוץ, על ידי תזונתנו או באמצעות נטילה של תוספי תזונה. נוכחותם של הוויטמינים חיונית לאין-ספור תהליכים פיזיולוגיים חשובים בגוף, כגון חילוף חומרים, אספקת דם וחמצן לתאים ופעילות מוטורית ועצבית תקינה.

ויטמינים משמשים גם כחלק ממנגנון ההגנה של הגוף מפני גורמים פתוגניים (מחוללי מחלות) שונים. בכך הם תורמים לתפקוד תקין של כל המערכות ומונעים שורה ארוכה של מחלות. לפיכך מחסור בוויטמין מסוים או בקבוצת ויטמינים עלול לפגוע ולשבש את מהלכם התקין של תהליכים חשובים רבים בגוף.

"ויטמינים יש להעריך ולשפוט על-פי המכלול הרחב של פעילותם והשפעתם המונעת", כך אומר פרופסור בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי "שיבא" שבתל-השומר.

"לדוגמה: התייחסות לפעילותו המונעת של ויטמין C בתחום מחלות-לב לא תהיה שלמה בלי לתת את הדעת לחשיבותו בבניית חלבון הקולגן, לריפוי ולאיחוי פצעים, לספיגת הברזל מן המזון, לזירוז ריאקציות כימיות רבות, וכמובן לפעילותו החשובה ביותר - היותו נוגד-חמצון פעיל המנטרל נזקי רדיקלים חופשיים. כמו כן, חשוב לציין כי צריכת מינונים גבוהים של ויטמין C אינה גורמת לאגירת העודפים ברקמות מאחר שהוא מסיס במים ועודפיו, אם קיימים כאלה, מופרשים מן הגוף".

שנות ה - 90 נרשמו כתקופת שגשוגו של המחקר המדעי בתחום השפעתם של ויטמינים ומינרלים על תפקודי הגוף השונים. במסגרת זו נבדקה תרומתם של ויטמינם ומינרלים בהגברת כוחם של מנגנוני ההגנה הטבעיים, בבלימת תהליכים הרסניים, במניעת נזקים לתאי הגוף ולמערכותיו, ובהאטת תהליכי ההזדקנות.

המחקרים הביאו להצטברות של עדויות רבות המאשרות את תרומתם של הוויטמינים והמינרלים. נוגדי-חמצון כגון ויטמין E ,C, בטא-קרוטן, קו-אנזים Q-10 וסלניום, הוכחו כמועילים בהורדה משמעותית של הסיכון למחלות כרוניות ולמחלות תלויות-גיל, ובכלל זה מחלות כלי-דם של הלב וסוגים שונים של שיטיון (דמנציה). (1, 2, 3) כמו כן, הוכח קשר ברור בין רמות נמוכות של נוגדי-חמצון בדם לבין עלייה בשכיחות התחלואה וירידה בתוחלת החיים ובאיכותם. (4)

ויטמין E, למשל, נחשב לנוגד חמצון חזק ביותר. הוא פועל ביעילות לבלימת נזקי רדיקלים חופשיים בתאים וברקמות ולמניעת תהליכי חמצון באיברים חיוניים כגון כלי הדם, הלב והמוח. במחקר מבוקר אשר בדק את השפעתו של ויטמין E על גורמי מחלות זיהומיות באוכלוסייה של בני 65 ומעלה, אובחנה בקרב נבדקים אשר נטלו מינונים גבוהים של ויטמין E עלייה ניכרת ברמת ויטמין E בדם, ונצפתה ירידה בדלקות זיהומיות. (5)

"חשוב להדגיש שהוויטמינים מוגדרים "תוספי-תזונה", ואינם ממלאים תפקיד כשל תרופות, שלהן השפעה מיידית, כמו במקרה של היצרות וחסימה משמעותית בעורקים הכליליים, המחייבים התערבות רפואית מהירה." אומר פרופסור בן-עמי סלע. "אולם, אם נטילת ויטמינים נוגדי-חמצון פעילים, כגון ויטמינים E ו - C, הייתה מתחילה בגיל צעיר יותר, ייתכן מאוד שניתן היה למנוע את חמצון ה –LDL  (הכולסטרול ה"רע"), שהוא אחד הגורמים העיקריים לחסימת כלי הדם של הלב ולהתפתחותה של טרשת העורקים. נוסף על כך, הודות ליכולתם של נוגדי-החמצון לבלום את נזקי הרדיקלים החופשיים הייתה נמנעת התפתחותן של מחלות קשות אחרות בעתיד".

לא על התזונה לבדה

בשל מעורבותם של ויטמינים ומינרלים בתפקודי מערכות חיוניות בגוף מומלץ לצרוך מדי יום ביומו מגוון מזונות העשירים בהם. אך כאן עולה השאלה העקרונית: אם ניתן לקבל ויטמינים ומינרלים בתזונה, לשם-מה לצרוך השלמות ותוספים לתזונה?

בשנת 1991 פרסמה האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב המלצה רשמית להגביר את צריכתם היומית של פירות וירקות טריים לכדי 5 עד 9 מנות ביום. לשם המחשה: על-מנת להגיע לכמות מינימלית של 100 מ"ג ויטמין C ליום, יש לאכול תפוז אחד או רבע מלון בגודל בינוני או אשכולית בגודל בינוני או שתי פרוסות אננס או שני קיווי או מספר תותי שדה.

סקרים בנושא תזונה אשר בדקו את הרגלי התזונה בכלל האוכלוסייה בארץ ובעולם, מראים כי הצריכה של פירות וירקות בתפריט היומי נמוכה לפחות עד כדי מחצית מן הכמות המומלצת לעומת מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך. (6) חוסר בוויטמינים ומינרלים חיוניים נמצא בייחוד באוכלוסייה מעל גיל 65, אם בגלל צריכה נמוכה של מזונות, אם בגלל ספיגה לקויה של הוויטמינים והמינרלים בגילאים אלו.

לדברי פרופסור בן-עמי סלע, באמצעות תזונה בלבד קשה להגיע למינונים הנדרשים לתפקוד אופטימלי של הגוף. "אילו אכלנו כולנו באופן אופטימלי את כמויות המזון המומלצות מכל סוג מזון, ואילו הייתה ספיגת המזון במעי אצל כולנו ללא דופי, ייתכן שלא היה צריך "לתמרץ" את המזון בתוספים, אך במרבית המקרים לא אלה פני הדברים. מי מאיתנו אכן משוכנע כי בכל יום בחייו הוא צורך בתפריט היומי מזונות במגוון ובכמות אשר יש בהם לספק את רמות הוויטמינים והמינרלים הנדרשות לתפקודי הגוף?".

ערכם התזונתי של המזונות של פעם, אינו כערכם היום

בנוסף לקושי בצריכה מספקת ובבעיות בספיגת הוויטמינים, ישנם גורמים נוספים אותם יש לקחת בחשבון. מחקרים אשר נעשו במרוצת העשורים האחרונים בארה"ב על-ידי מספר רשויות מזון וחקלאות מעידים על שחיקה של ממש בכמויות הוויטמינים והמינרלים המצויים במזונות השונים. כך למשל נמצא, כי ירקות ירוקים כגון חסה, ברוקולי ושעועית ירוקה מאבדים ממועד הקטיף ועד מועד הגעתם למדף כמחצית מערכם התזונתי. (7-8) לא רק שהירקות והפירות מאבדים מערכם התזונתי עד להגעתם למדף, אלא שמלכתחילה ערכם התזונתי נמוך ביחס למה שהיה בעבר. בדו"ח של החברה האורטומולקולרית משנת 1983 נמסר, כי השוואה בין רמת ויטמין C בתפוזים לפני מספר עשורים לבין רמתו בעשור האחרון מצביעה על ירידה של כ-50% ברמתו.

לדברי ד"ר דוד חפץ, מומחה לתרפיה בתזונה בשיטה האורטומולקולרית, הירידה בערך התזונתי של מרב המזונות הנצרכים נעוצה במספר גורמים:

• חקלאות אינטנסיבית מדלדלת את האדמה ממינרלים חיוניים כמו סידן, מגנזיום, סלניום ואבץ, שאינם מוחזרים בדישון אורגני.
• חומרי ריסוס רעילים (כמו זרחנים אורגניים) מנטרלים חלק ניכר ממרכיבי התזונה החיוניים.
• עיבוד תעשייתי הכולל חימום בטמפרטורות גבוהות, הקפאה, שימור, זיקוק או ליטוש, וכן טיגון ובישול בחום גבוה - כל אלו גורמים להרס הוויטמינים והמינרלים במזונות.
• אחסון ממושך החושף את המזון לחום, לאור או לחמצן, גורם לירידה באיכותו של המזון

עובדות אלה מוצאות חיזוק בסקירת מחקרים שבהם נבדק הקשר שבין ויטמין E לבין הסיכון למחלות-לב כליליות. בסקירה זו מודגש כי צריכה של הוויטמינים E ו - C כתוספים ספציפיים או כחלק ממולטי-ויטמין יעילה יותר מצריכתם בתזונה רגילה.

כך למשל, נמצא שנחקרים שנטלו תוספי-תזונה ספציפיים או מולטיויטמינים משך שלוש שנים ויותר, היו בסיכון נמוך ללקות במחלת-לב כלילית לעומת נחקרים בקבוצת הביקורת, אשר לא נטלו תוספים אלה. (9) כמו כן, נטילת מינון גבוה של ויטמינים נוגדי-חמצון משך חמישה חודשים השפיעה על ירידה בתהליך התחברות טסיות הדם והיווצרות קרישים בכלי הדם. (10)

חוסר ברכיבי-תזונה: סיבות נוספות ליטול תוספים

ספיגה תקינה של ויטמינים ומינרלים מן המזון היא תנאי הכרחי להשפעתם היעילה ולמניעת חוסר בהם. מחלות כרוניות ומחלות תלויות-גיל, כגון סוכרת, יתר-לחץ-דם ומחלות מעיים דלקתיות, גורמות לספיגה לקויה עקב ירידה בפעילות אנזימי העיכול ועקב חומציות נמוכה של הקיבה.
גורם נוסף לירידה בספיגה ובהתהוותם של חוסרים הוא תרופות הניטלות לפרק זמן ממושך.

השפעתן של תרופות עשויה להתבטא במספר דרכים: הפרעה בתיאבון, נזק לרירית המעי הפוגע בספיגתם של רכיבי-תזונה, הפרשה של מינרלים, כגון אשלגן, מגנזיום, סידן ואבץ, עקב טיפול בתרופות משתנות, ופעילות סותרת לפעילותם של ויטמינים מסוימים, כגון  B6 ו- B12 (קובאלמין). (11)

אחד החוסרים המשמעותיים והנפוצים ביותר, בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת הוא חוסר בוויטמין B12 הכרוך בהשפעות חמורות על הבריאות. אומר פרופ' בן-עמי סלע: "במבוגרים מוכרות תופעות של ירידה וחוסר בהפרשת מיצי הקיבה המונעים שחרור B12 מן המזון והמפריעים לספיגתו התקינה במעי הדק ולהגעתו לדם."

"על-פי מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בישראל ובעולם בעשור האחרון, לוקים כ - 10% עד 30% מכלל האוכלוסייה שמעל גיל 60 בחסר בוויטמין זה, והשכיחות עולה עם הגיל. חוסר בוויטמין B12 יכול להופיע גם בקרב צעירים הסובלים ממחלות הפוגעות בתפקוד המעי הדק ומקשות על ספיגתו (צליאק, מחלת קרוהן), וכן בצמחונים ובטבעונים." מצב זה ניתן למנוע על-ידי נטילתתוסף תזונה B12 במציצה תחת הלשון.

ויטמין B12 הוא משתתף פעיל בבניית תאי העצב ובתהליך יצירת כדוריות הדם האדומות, ועל כן יגרום חוסר בו להתפתחותהּ של אנמיה חריפה ולהפרעות נוירולוגיות, כגון ירידה בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי, דיכאון, בלבול, הפרעות בתפקוד המוטורי (בתנועה וביציבה), היחלשות הראייה ועוד." (12)

הקשר בין מתח נפשי, פעילות גופנית מאומצת ותוספי-תזונה

מתח נפשי ומאמץ פיזי מתמשך מאופיינים בפעילות מאומצת של מנגנוני הדחק של הגוף אשר נועדו לסגל את הגוף למצב הקשה. מצב זה כרוך בניצול מוגבר של משאבי הגוף ובדלדול מאגרי הוויטמינים והמינרלים, ולכן הוא מחייב השלמה של רכיבי-תזונה. בהיעדר השלמה ייווצרו חוסרים אשר יובילו להחמרת נזקי הסטרס החמצוני ולפגיעה בתפקודי שרירי השלד, שרירי הלב ושרירים אחרים בגוף.

בהקשר לכך ראוי לציין כי לאבץ תפקיד חיוני בתהליכים מרכזיים בגוף, כגון יצירת מתח השרירים ותהליך יצירת האינסולין. מעורבותו בפעולות שונות של המוח משפיעה, בין השאר, על הערנות הנפשית ועל איכות הזיכרון. 

קואנזים Q10 מהווה מרכיב חיוני בתהליך הנשימה התאית. כנוגד-חמצון הוא מגן על שריר הלב מנזק חמצוני ומונע מחלות תלויות-גיל. מאגרי מגנזיום תקינים בעצמות מספקים את צורכי השרירים, ההורמונים והאנזימים בגוף, וממריצים את פעילותה של מערכת החיסון.

סלניום הוא מינרל חיוני להתפתחות ולגדילה תקינים של הגוף. כנוגד-חמצון רב-עוצמה הוא ממלא תפקיד חשוב במניעת תהליכי חמצון יתר ומחלות-לב. כמו כן, הוכח שבמינון גבוה הוא יעיל למניעת התפתחותם של תהליכים סרטניים. (13)

ישנן גם תקופות שונות בחיים כמו היריון וגדילה – שבהן יש צורך בתוספת מיוחדת של רכיבי תזונה. בתקופות אלה מומלץ לנטול השלמה של רכיבי-תזונה הנדרשים לפעילות המוגברת המתרחשת בגוף, כגון בניית מסת העצם והתפתחות תקינה של המוח. אחד מהתוספים המומלצים הוא אבץ, שלו השפעה חשובה על קצב הגדילה וההתפתחות בילדים. כמו כן, התברר כי נטילת תוספי אבץ וחומצה פולית הכרחית לשמירה על מהלך תקין של ההיריון ולמניעת סיכון למומים מולדים בעובר. (14, 15)

ועדיין לא דיברנו על נזקי הדיאטה

בשנים האחרונות מצטברות עדויות על הידלדלות חמורה ברכיבי-תזונה שונים בגוף בעקבות דיאטה מתמשכת. ככל שהתפריט דל יותר וכולל פחות מזונות המספקים את תצרוכת הוויטמינים והמינרלים הנדרשים למגוון פעילויות הגוף, כך גדל הנזק. מצב זה מביא להידלדלות המאגרים ולפגיעה בכושרה של מערכת החיסון לשמור על תפקוד תקין של איברי הגוף ומערכותיו. על כן, כחלק מתהליך ההרזיה, יש להקפיד על תזונה נאותה ולשלב נטילת תוספי-תזונה כך שתתאפשר הפחתה במשקל ללא גרימת נזקים, שהם לעתים בלתי-הפיכים.

לסיכום, נטילה יומיומית של ויטמינים ומינרלים אינה תחליף לתזונה נכונה, אלא השלמה לתזונה היומיומית. היא נועדה לשמור על רמה נאותה של רכיבי-תזונה חיוניים בדם ולתרום לתפקוד אופטימלי של כלל מערכות הגוף. בכך היא מהווה את הדרך היעילה והמעשית ביותר לתחזוקה שוטפת של הגוף, למניעת חוסרים ולחיזוק מערכת ההגנה. מערכת הגנה חזקה תפעל ברמה אופטימלית במצבי מתח, תסייע להפחתת הסיכון למחלות שונות ותתרום להאטת תהליך ההזדקנות ולמניעת מחלות תלויות-גיל.

» לראש המאמר

References:

1. Am J Resp and Crit Med, 2001; 163: 1255-1264.
2. Arch Ophtalmol, 2001; 119: 1414-1417.
3. Neurology, March 2000; 54: 1265-1272.
4. Lancet, 2001; 357: 657-663.        
5. JAMA, May 1997; 277: 1380-1386.
6. American J Public, 1995 Feb; 85 (2) : 236-239.
7. Composition of Foods, U.S. Department of Agriculture, Washington, DC 1963.
8. Am Med Association Council on Foods & Nutrition 1974.
9. Nutr Rev, 1993; 51 : 333-336.
10. Am J Clin Nutr, 1991; 53 : 1222-1229.
11. הרפואה, כרך 137, יולי 1999 עמ', 48-49
12. Int Hematol, 2000; 72 (SUPPl 1); 207.
13. Lancet, Jul 15 2000; 356: 233-241.
14. The Indian J of Pediatrics, June 2001;68.
15. Br J Obstet Gynecol, 1996; 103:319-324.