מהפכת ההומוציסטאין

מחלות כלי-הדם של הלב, ובעיקר טרשת העורקים, הן גורם התמותה העיקרי כיום בחברה המערבית. התיאוריה הרווחת מזה יותר מ – 50 שנים רואה בכולסטרול את האשם העיקרי למחלות אלו, אולם תיאוריה חדשה ועדיפה בהרבה מצביעה על גורם אחר – תוצר לוואי של הגוף בשם הומוציסטאין (Homocysteine). במאמר זה אציג את תיאוריית ההומוציסטאין, ואת עדיפותה על תיאוריית הכולסטרול.

כיום צופים חוקרים כי שיעור של כ - 40% מן האוכלוסייה ילקו בשלב זה או אחר בחייהם במחלות כלי-הדם של הלב, ובעיקר בטרשת העורקים. אמצעים רבים ננקטו כדי למנוע, לדחות או לרפא מחלות אלה, אך רובם נחלו הצלחה מועטה ביותר.

קיימים מספר סוגים של מחלות כלי-הדם של הלב:

• אתרוסקלרוזיס (arteriosclerosis) טרשת העורקים - חסימתם של כלי הדם המוליכים ללב על ידי משקעים שומניים
• אנגינה פקטוריס (angina pectoris) תעוקת לב - מצב בו אספקת הדם לשריר הלב אינה מספקת, תופעה המלווה בכאבים בחזה
• מחלת העורקים הכליליים - התקף לב הנובע כתוצאה מאי-אספקת דם וחמצן לשריר הלב
• מחלה של העורקים הפריפריים - הצרתם של כלי-הדם בזרועות וברגליים, בדרך כלל כתוצאה מאתרוסקלרוזיס
• טרומבוזיס - היווצרות קרישי-דם
• שבץ - נזק מוחי הנגרם כתוצאה מחסימת כלי-דם המובילים למוח
• תסחיף (קריש דם) - חסימת כלי-דם כתוצאה מקריש דם, בועות אוויר, או כל חומר אחר

עם גורמי הסיכון למחלות לב נמנים: גיל, מין (בעיקר גברים לוקים במחלות-לב) תזונה לקויה, תורשה, חוסר בפעילות גופנית, עישון, כולסטרול מחומצן, יתר לחץ-דם, עודף משקל, לחץ נפשי (סטרס) וסוכרת. 

סוף עונת הכולסטרול

הדורות הבאים ילמדו בהשתאות את תולדות היסטריית הכולסטרול במאה ה- 20, יחד עם תיאוריית ה"עולם הוא לוח שיש המונח על גבם של צבי ענק", במסגרת סמינר בנושא "שטויות אשר יוצקים באוזנינו ואנו מאמינים כי אלה היוצקים אותן נשמעים חשובים".

תיאוריית ההומוציסטאין הינה עדיפה בהרבה על תיאוריית הכולסטרול כאשר מדובר במחלות לב וכלי-דם של הלב. אסור לשכוח עם זאת, כי למרות יתרונותיה של תיאוריה זו, המכילה בתוכה גם את תיאוריית הכולסטרול, אין בה הסבר מושלם למגיפת טרשת העורקים בעולם המערבי של ימינו. עם זאת, תיאוריית ההומוציסטאין מציעה פתרון, ולו גם חלקי, למגיפה זו, ללא סבל וללא התערבות רפואית ונעזרת לשם כך באמצעים טבעיים ובלתי-רעילים.

מלחמתן חסרת התועלת של התרופות בכולסטרול   

תרופות להפחתת כולסטרול, נרשמות לחולים כבר קרוב ל - 50 שנה, מבלי שתירשם כל הפחתה בשיעור מחלות הלב. למעשה, גם במקרים הבודדים בהם נרשמה הפחתה במחלות-לב בעשורים האחרונים, נרשמה זו ללא כל הפחתה ברמת הכולסטרול הכוללת באוכלוסייה.

כולסטרול גבוה, או בעיקר יחס גבוה בין הכולסטרול LDL לכולסטרול HDL מהווה אומנם גורם סיכון אחד מיני רבים למחלות כלי-לב. עם זאת, הפחתת הכולסטרול אינה מהווה ערובה להפחתת מחלות-לב ובעיקר להפחתת הסיכון לטרשת עורקים. יש לזכור, כי רמות הכולסטרול של מרבית הלוקים במחלות-לב (80%) הן בתחום הנורמה.

לתרופות להורדת כולסטרול, לדורותיהן, היסטוריה מביכה ביותר. בעיקר זכורה סדרת המחקרים משנת 1975 אשר הראו כי תרופות מפחיתות כולסטרול בכלל וקלופיברט (Clofibrate) העלו את שיעור התמותה בכלל ב - 36%, וגם את שיעור התמותה ממחלות-לב, בפרט. (Br Heart J 40:1069-1118,1978)

חשוב לזכור, כי מחקרים הנערכים לאורך מספר שנים מועט, אינם יכולים לנבא את מידת השפעתן של תרופות הקשורות למחלות שזמן "דגירתן" איטי כמו טרשת עורקים. אגב, מעניין לציין כי ה"תרופה" היחידה אשר הראתה הפחתה בשיעור התמותה ממחלות-לב בתקופה המדוברת (הפחתה של 11%), הייתה ניאצין - ויטמין B3. ניאצין היה ועודנו, התכשיר היעיל ביותר להפחתת כולסטרול LDL, להעלאת כולסטרול HDL במידה משמעותית, ולהפחתת ליפופרוטאין A. האחרונה הינה פעולה שאף לא אחת מהתרופות להפחתת כולסטרול מבצעת. (JAMA 1975;231:360-81)

תרופות להפחתת כולסטרול, אזהרות נוספות:

• תרופות כדוגמת כולסטירמין (Cholestyramine/Chol-Less) וכולסטיפול (Colestipol/Colestid), מונעות ספיגה של ויטמינים מסיסים בשמן כולל ויטמין E, הגורם היחיד המונע חמצון כולסטרול.
• תרופות ממשפחת הסטטינים כדוגמת לווליפ (Lovalip/Lovastatin ,Simvastatin ועוד), מפחיתות ב- 40% את רמות קו-אנזים Q10, אחד הגורמים החיוניים ביותר לבריאות הלב.

מפלילים את הכולסטרול בעזרת ארנבים רוסיים

הכולסטרול הוא חלק חיוני בתזונה האנושית. הוא משמש ליצירת הורמונים של בלוטת יותרת הכליה וחיוני ליצירת טסטוסטרול, מיאלין, רפידת העצבים וקרום המוח. קשה לראות כיצד יכול הכולסטרול להיות אחראי למחלות-לב. כמות הכולסטרול הנוצרת בידי הכבד מבוקרת בהתאם לצורכי הגוף. אם מגדילים את כמות הכולסטרול בתזונה, מגיב כבד בריא ביצירת כמות נמוכה יותר של כולסטרול לצורכי הגוף. אך אם יורדת רמת הכולסטרול בתזונה, מייצר הכבד יותר כולסטרול. בדרך זו מווסת הגוף את כמות הכולסטרול שהוא מייצר לצרכיו.

מספר מדענים רוסים בראשותו של ניקולאי אניטצ'קו ערכו ניסוי במסגרתו האכילו ארנבים, (חיה צמחונית לעילא), בתזונה עשירה בחלבון מן החי. לאחר מספר חודשים גילו המדענים כי הארנבים פיתחו חסימה ורבדים בעורק הכלילי בדומה לאלה שהתגלו בקרב החולים הסובלים מהסתיידות עורקים. ממצא זה הוביל את החוקרים למסקנה שכמות רבה של חלבונים מבשר וממוצרי חלב היא האחראית למצב העורקים (הרבדים בעורק הכלילי של הארנבים הכילו גושי שומן וכולסטרול) ומכאן נובעת האשמה אשר טפלו על הכולסטרול.

הממצאים היו מרשיעים בעליל, שכן המשתנה היחידי במחקר הרוסי היה תוספת הרכיבים מן החי לתזונת הארנבים. מכאן ועד למסקנה החד-משמעית הייתה הקפיצה בלתי-נמנעת: רכיבים המכילים כולסטרול מובילים לטרשת עורקים. מספר השלכות ברורות נעלמו מעיני אניטצ'קו ועמיתיו:

• הארנב הוא יצור צמחוני, בניגוד לאדם
• גם אדם נורמאלי היה מתקשה לעכל את הכולסטרול המצוי ב- 50 ביצים (הכמות היחסית של כולסטרול בו פוטמו הארנבים)
• המדע באותה תקופה לא היה מודע לחשיבותו של חמצון שומנים במערכות פיסיולוגיות

בעיה של כולסטרול? לא, בעיה של תזונה

הבעיה אינה בכולסטרול אלא בחמצונו. חמצון זה הינו תוצאה של הימצאות רדיקלים חופשיים (מולקולות עם אלקטרון לא-זוגי שהינן בלתי יציבות, ובעלות חלק פעיל בפעולות שרשרת הגורמות נזקים בלתי-הפיכים במערכות ביולוגיות). בהתאם לתיאורית הכולסטרול העדכנית, הבעיה אינה נעוצה ברמת הכולסטרול אלא ביכולת להתגונן בפני חמצון מבנים שומניים, בעזרת רכיב חשוב, שעלותו נמוכה, בלתי-רעיל ובלתי-זמין בתזונה המודרנית - ויטמין E.

הקבעון אשר פיתח המדע בנושא רמת הכולסטרול, מנע כל אפשרות של דיון רציני או הערכה נכונה של התוצאות. כבר בשנות השישים הועלו השערות כי תזונה נכונה ותוספי תזונה המספקים לגוף נוגדי-חמצון, יכולים להפחית סיכון למחלות-לב. השערות אלו נדחו בבוז על-ידי הרפואה כ- ""ספקולטיביות ובלתי- מוכחות".

מחלות קרדיו-וסקולריות והומוציסטאין

גורמי סיכון מסורתיים כגון עישון, כולסטרול ויתר-לחץ-דם, אינם יכולים לתת הסבר מושלם להתפתחות מחלות-לב. למעלה מ - 50% מן הלוקים במחלות אלה אינם עונים על התנאים הללו. תיאוריית ההומוציסטאין החדשנית, מציעה הסבר מספק ואולי הטוב ביותר למחלות אלה.

הומוציסטאין: סיפורו של תימהוני עקשן (וכמעט מובטל)

הומוציסטאין כגורם תמותה ממחלות-לב, תועד כבר ב- 1962 בבית החולים המלכותי בבלפסט, שם תוארו ילדים הסובלים ממחלה נדירה, הגורמת לרמת ההומוציסטאין בגופם לעלות בצורה קיצונית, עקב חסר אנזימטי. ילדים אלה לקו בפיגור שכלי ופיתחו, בשנות העשרה לחייהם, מחלות כלי-דם של הלב, האופייניות לאנשים מבוגרים. בעיה זו יכולה הייתה להישאר בתחום המוזרות הגנטית (הומוציסטנוריאה מופיעה באחד מכל 200,000 מקרים) אלמלא עוררה בשנת 1969 את סקרנותו של ד"ר קילמר מק'קולי, אז חוקר בביולוגיה מולקולרית בהרווארד.

מק'קולי פרסם מאמר פרובוקטיבי בכתב העת לפתולוגיה ובו הצביע על הקשר התיאורטי בין הומוציסטנוריאה (homocysteinuria) ומחלות כלי-דם של הלב. בנוסף טען באותו מאמר, כי גם אדם בריא עלול לפתח רמה גבוהה של הומוציסטאין עקב חסר במספר ויטמינים ובעקבותיהם גם מחלות קרדיו-וסקולריות.

מק'קולי הסתמך במאמרו על מחקר מ- 1949 בו ניתנה לקבוצת קופים תזונה עשירה, אך ללא ויטמין B6. קופים אלה פיתחו טרשת עורקים. למרות שתוצאות מחקר זה פורסמו בהרחבה, לא היה בו כדי לשכנע את החוקרים הלומי הכולסטרול לנסות כיוון חדש ומבטיח זה של מחקר. הרעיון כי חסר תזונתי פשוט עלול להוביל למחלה האיומה ביותר של המאה, היה מהפכני מדי לרפואה של אז.

מק'קולי ידע כי ויטמין B6 חיוני למטבוליזם מושלם של מתיונין ולהפיכת תוצר הלוואי של התהליך, ההומוציסטאין, לצורה לא מזיקה בשם ציסטתיונין. לטענתו, חוסר היכולת להפוך בחזרה הומוציסטאין לציסטתיונין גרם לקופים לפתח טרשת עורקים. הנחה זו עומדת היום כאבן היסוד של תיאוריית ההומוציסטאין. במספר מחקרים אשר ביצע לאחר מכן (בארנבים כמובן), מצא מק'קולי תימוכין להנחתו כי די בעלייה קלה של רמת ההומוציסטאיו כתוצאה מחסר בוויטמין B6 כדי לגרום לטרשת עורקים.

יתרה מזאת הוא, גילה כי כולסטרול אמנם מהווה גורם במחלות קרדיווסקולריות, אולם זאת רק לאחר שההומוציסטאין גרם נזק לדפנות כלי הדם. לאחר עשר שנים, ומתוך הנחה כי נכשל בתיאוריית ההומוציסטאין שלו, פוטר מק'קולי מהרווארד. עברו למעלה משנתיים לפני שהצליח למצוא עבודה חדשה. כיום הוא יכול להתנחם בעובדה שהתיאוריה שפיתח נחשבת למקיפה והמושלמת בין כל התיאוריות המסבירות מחלות-לב.

שנות ה- 80 המאוחרות, המלך מת יחי המלך החדש

רק עשור לאחר שעזב מק'קולי עזב את הרווארד הצטברו די עדויות להוכחת הקשר בין חסר בוויטמיני B מסוימים, רמות גבוהות של הומוציסטאין ומחלות כלי-דם של הלב. פרופסור סטמפר, אפידמיולוג מהרווארד, מצא כי די בעלייה של 12% ברמת ההומוציסטאין בקרב גברים להעלאת ההסתברות להתקף-לב פי 3.4!  (JAMA 1992;268:877-81). מק'קולי מצא כי רמת ההומוציסטאין בקרב חולי מחלות כלי-דם של הלב, גבוהה פי- 10 (!) מזו של אנשים בריאים. (Res in Chem Path & pharma 1988;59:107-19)

מדוע נוצר ההומוציסטאין?

הממצאים לגבי השפעת ההומוציסטאין מהווים את "החוליה החסרה" בחקר הסיבות והגורמים למחלות-לב. זאת מאחר שהקשר אשר נמצא בין עודף כולסטרול לבין התמותה ממחלות-לב, אינו מספק תשובה מלאה לבעיה זו. רמות גבוהות של הומוציסטאין מהוות גם גורם סיכון בלתי-תלוי למחלות קרדיו- וסקולריות, כאשר הסיכון עולה ביחס ישר לרמתו בדם. משום כך, ניכרת חשיבות עצומה ליישום ממצאי המחקרים בתחום, להפחתת הסיכון ללקות במחלות אלה ומניעת החמרתן

לבד מן התפקיד שממלאת רמה גבוהה של הומוציסטאין בתמותה ממחלות-לב, קיים קשר הדוק בין רמות גבוהות של רכיב מזיק זה לבין מומים מולדים כמו תסמונת המנהרה הקרפלית, דמנטיה סנילית, אוסטיאופורוזיס ומספר סוגי סרטן. החומר הרעיל, הומוציסטאין, הוא תוצר ישיר של חסר תזונתי של חלק מוויטמיני B. במצב נורמלי, מסנתז הגוף את החומצה האמינית ציסטאין ממתיונין, דרך שלב ביניים בו נוצר ההומוציסטאין. לעומת זאת, במצב של חסר בוויטמינים B6 ,B12 וחומצה פולית, אין הגוף מסוגל לפרק את ההומוציסטאין, ורמותיו בדם עולות.

במצבים אלה, בהם נוצר עודף בהומוציסטאין, הוא נוטה להצטבר ברקמות ולגרום לשורה של תהליכים הרסניים. התהליכים האלו כוללים פגיעה בדפנות כלי הדם, הגברת קרישת הדם, קשירת ליפופרוטאין A לפיברין ויצירת הפלאק הטרשתי. כתוצאה מכך חלה עלייה במחלות-לב.

הממצאים לגבי השפעת ההומוציסטאין מסבירים לא רק את הסיבה לעלייה בסיכון לחלות במחלות-לב, אלא גם את ההבדל בדפוס התחלואה בין נשים וגברים. כידוע, לוקות נשים עד גיל המעבר פחות במחלות-לב מאשר גברים, אך לאחר גיל המעבר חלה עלייה חדה בתחלואה בקרב נשים, ובגיל 65 קיימת כמעט זהות באחוז התחלואה במחלות הלב בקרב גברים ונשים.

הסתבר, כי עד גיל המעבר נמוכה רמת ההומוציסטאין בקרב נשים בכ- 20% מזו של הגברים, אך לאחר גיל המעבר משתווה רמתו לזו של הגברים. להומוציסטאין, בניגוד לכולסטרול, אין רמה הנחשבת כנמוכה מדי, רמות הומוציסטאין תיחשבנה בטוחות בטווח שבין 5 ל - 12.

התגלית החשובה ביותר, טמונה דווקא בעובדה, כי למעט מקרים נדירים של מחלה גנטית, ניתן להפחית משמעותית את רמות ההומוציסטאין ובכך למנוע מחלות-לב. זאת על-ידי נטילה של  שלושה רכיבי-תזונה, בלתי-רעילים, שעלותם נמוכה, ממשפחת ויטמיני ה- B. מחקרים מראים בצורה חד-משמעית כי נטילת השלמה של שלושת הרכיבים הללו - חומצה פולית, B6 וויטמין B12, כאשר הם נצרכים במינון הגבוה מן הקצובה היומית המומלצת האנכרוניסטית, ה - RDA, יכולים להפחית את רמת ההומוציסטאין הרעיל ולהוריד באופן משמעותי את הסיכון ללקות במחלות-לב.

חשוב לציין, כי מזון מעובד-תעשייתי, תזונה לקויה, מצבי-סטרס, חומרי-הדברה, תרופות ובעיקר הורמונים הניתנים לנשים בגיל המעבר, מפחיתים את רמות ויטמיני ה- B בגוף. בכך הם גורמים לעליית ברמת ההומוציסטאין וכפועל יוצא גם לעלייה בתמותה ממחלות-לב. בנוסף לכך, חלה גם עלייה בהסתברות לאוסטיאופורוזיס, להתפתחות תהליכים סרטניים, דמנטיה ושאר מחלות ניווניות הקשורות לגיל מבוגר.

סיכון גנטי

אנזימים רבים מעורבים בתהליך סילוקו של ההומוציסטאין מן הגוף. ליקוי בתפקודו של אחד מן האנזימים הללו יגרום לעלייה ברמת ההומוציסטאין ולסיכון מוגבר למחלות-לב. (Am J of Human Gen 1991;48:546-51).

אחד מכל שני אנשים נושא מוטציה בגן המייצר אנזימים אלה. ל- 12% מן האוכלוסייה שני גנים מוטנטים, תופעה הבאה לידי ביטוי ברמה גבוהה של הומוציסטאין. אנזימים אלה מונעים הפיכתה של חומצה פולית לצורתה הפעילה (5 methyltetrahydrofolate). מתן תוספת של חומצה פולית תגביר את יעילותם של גנים אלה ותעלה את רמת הוויטמין בדם.

מחלות-לב - טיפול ומניעה

הרפואה ההוליסטית משלבת מספר תיאוריות עיקריות לטיפול ולמניעת התפתחותן של מחלות הלב, וממליצה על תמיכה באמצעות תוספי תזונה בכמה מישורים בו-זמנית:

• הורדת רמות הומוציסטאין
• הפחתת רמות הכולסטרול וטריגליצרידים בדם
• דילול הדם 
• הורדת לחץ הדם
• חיזוק שריר הלב

חשוב לזכור, כי בדומה למחלות רבות גם במחלות לב וכלי דם משקל חשוב לצמצום נזקי רדיקלים חופשיים ולחיזוק שריר הלב.
 
המלצות לטיפול ולמניעה באמצעות תוספי-תזונה

• קומפלקס ייעודי H-Cysteine Modulators - קומפלקס ייחודי הכולל רכיבי-תזונה וויטמינים (חומצה פולית, B12, B6 ), תורמי קבוצות "מתיל", החשובים לשמירה על רמות נמוכות של הומוציסטאין בגוף. הנחיות: 1-2 כמוסות ביום, לאחר הארוחה.
  
  
• מולטיויטמין VM2000 - מולטי-ויטמין מתקדם, המכיל ויטמיני B, החיוניים למניעת טרשת העורקים ורמות גבוהות של הומוציסטאין; מינרלים ונוגדי חמצון. מחקרים מאשרים, כי רמות נמוכות של נוגדי-חימצון בגוף, כגון: ויטמיני C, E בטא-קרוטן קשורים לעלייה בהסתברות ללקות במחלות-לב. הנחיות: 1-2 טבליות ביום, אחרי ארוחה.
  
  
• קו-אנזים Q10ג120 מ"ג  - נוגד-חמצון חשוב, התפרסם בעיקר בזכות השפעתו לחיזוק הלב ולמניעת נזק לשריר הלב. קו-אנזים Q-10 הוא רכיב חשוב למניעה ולטיפול במחלות הלב ובשיקום לאחר התקפים, במיוחד לאור העובדה כי למעלה ממחצית מחולי הלב סובלים מחסר ברכיב חיוני זה. הנחיות: 1-2 כמוסות ביום, אחרי ארוחות (לא לפני שינה)
  
  
• ויטמין E בתוספת סלניום נטול שמרים - חשיבותם של סלניום בשילוב עם ויטמין E להגנה מפני מחלות-לב נחקרה בהרחבה. מחקרים  קליניים מצביעים על יכולתו המרשימה של ויטמין E במינון גבוה למנוע מחלות והתקפי-לב. נמצא, כי אנשים שרמות הסלניום וויטמין E בדמם הייתה נמוכה, היו בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות הקשורות למערכת הלב וכלי הדם. הנחיות: 2 כמוסות ביום, אחרי ארוחות.
  
  
•  מגנזיום ציטראט - מחקרים מוכיחים, כי תוספת מגנזיום יכולה להפחית אנגינה פקטוריס, אי-סדירות בקצב הלב, התקפי לב, ותמותה ממחלות-לב כליליות בכלל. נמצא כי, חסר במגנזיום, קשור לתהליכים שונים המביאים להתפתחות טרשת עורקים ולרמה גבוהה של כולסטרול. הנחיות: 2 טבליות ביום, אחרי ארוחה.

• תמצית תקנית עלי זית - לחומר הפעיל בעלי הזית יכולת להוריד לחץ-דם גבוה, להגביר את זרימת הדם בעורקים הכליליים, להחית את רמות שומני הדם ולשמור על בריאות הלב. הנחיות: 2-3 כמוסות ביום, אחרי ארוחות.
  
  
• ל- קרניטין - חומצה אמינית המסייעת בניצול שומנים להפקת אנרגיה בשרירים, ובמיוחד בתאי שריר הלב. מאחר וייצורו בגוף יורד עם הגיל וחסר עלול להוביל להתפתחות מחלות-לב, חיונית אספקתו לשמירה על פעילות תקינה וחזקה של הלב. הנחיות: 2 כמוסות ביום, על קיבה ריקה.

המלצות כלליות

למרות הקשר הרופף בין כולסטרול במזון לכולסטרול בדם, מצביעים מחקרים רבים על העובדה כי תזונה נכונה המכילה צריכה גבוהה של רכיבים מן הצומח, ירקות, פירות, דגנים וקטניות, מפחיתה באופן ניכר מחלות הקשורות לגיל ומחלות-לב בפרט. קשה להגזים בחשיבותה של תזונה בריאה למניעת מחלות. תזונה מן הצומח מכילה נוגדי-חמצון, ויטמיני B, סיבים תזונתיים וגורמים אחרים, חשוב עם זאת לזכור, כי ויטמין B-12 אינו נמצא בצומח בצורתו הזמינה.

 
סיכום

תיאוריות הכולסטרול וההומוציסטאין הן ההוכחה המכרעת לכך שתזונה לקויה גורמת למחלות קשות. קשה להגזים בחשיבותו של גילוי זה, המדגיש את הצורך בשילוב ויטמינים מקבוצת B בכל מצב אשר נועד לטפל במחלות-לב או למנוע את התפתחותן. עשרות בשנים מנסים לשכנע אותנו כי ניתן לאתר חסרים ברכיבי-תזונה על-ידי בדיקות שונות. אין שטות גדולה מזו ורבים שילמו בחייהם ובבריאותם עקב חשיבה מתנשאת ושרלטנית זו.

מחלות הלב מזינות תעשיה אדירה של תרופות וטיפולים יקרים, ואין פלא שהסיבה העיקרית וההגיונית למחלות אלו נשכחה בקרן זווית וכל מי שתמך בה הוקע על-ידי הממסד כתימהוני, לא מציאותי ולא מדעי. המשך ההתמקדות בכולסטרול כגורם יחיד לטרשת עורקים וטיפול בתרופות להפחתתו בלבד, עלולה להתברר כטעות אשר תוביל לכישלון במאבק כנגד גורם התמותה העיקרי בחברתנו.

המלצות נוספות למניעה ולטיפול באמצעות תוספי-תזונה    צעירים (עד גיל 40) לא מעשנים, בריאות סבירה: • מולטי ויטמין-מינרל  VM75, כמוסה אחת ביום, עם הארוחה   למעשנים (בעיקר מעשנות): • מולטי ויטמין-מינרל VM2000, כמוסה אחת ביום, עם הארוחה • ויטמין E בתוספת סלניום נטול שמרים, כמוסה אחת ביום, עם הארוחה    מעל גיל 40 ללא גורמי סיכון: • מולטי ויטמין מינרל מולטי לגברים או אומניום לנשים, 2-1 כמוסות, עם הארוחות • קו-אנזים Q10 מינון 30 מ"ג, 2-1 כמוסות, עם הארוחות • ויטמין E + סלניום, כמוסה לאחר הארוחה  מעל גיל 40 עם גורמי סיכון (תורשה, סוכרת, עישון, כולסטרול גבוה): • מולטי ויטמין מינרל מולטי לגברים או אומניום לנשים, 2-1 כמוסות, עם הארוחות • קומפלקס ייעודי H-Cysteine Modulators כמוסות 2-1 ביום, עם הארוחות • קו-אנזים Q10 מינון 60 מ"ג, 2-1 כמוסות, עם הארוחות • אומגה 3 950, 2-1 כמוסות ביום, עם הארוחות במקרה של כולסטרול גבוה או יחס LDL/HDL לקוי יש להוסיף: • קומפלקס ייעודי GUGUL LIPID כמוסות 3-2 ביום עם הארוחות • פוליקוסנול 20 מ"ג, 2-1 כמוסות ביום עם הארוחות במקרה של סוכרת מבוגרים יש להוסיף: • כרום פיקולינט 500 מק"ג, כמוסה ביום עם הארוחה • תמצית תקנית עלי זית, 2 -3 כמוסות ביום, עם הארוחות   לאחר התקף לב • יש להעלות את רמת ויטמין E + סלניום לשתי כמוסות ביום, עם הארוחות • יש ליטול קו-אנזים Q10 במינון 200-400 מ"ג, כמוסה ביום, עם הארוחה

» חזרה לתחילת המאמר