מזונות מזיקים לבריאות חלק ב': עובדות קשות לעיכול

בכתבה הראשונה בנושא "מזונות מזיקים", שטחנו בפניכם את הנזקים הרבים שמסבים לנו מזונות שונים אותם אנו נוהגים לאכול; החל מפגיעה בתפקודן התקין של מערכות הגוף דרך יצירת חוסרים חמורים בוויטמינים ומינרלים ועד מחלות כרוניות וממאירות. כעת אנו ממשיכים לספק לכם עובדות נוספות, אבל הפעם אנו מבטיחים להתייחס גם לאופן שבו ניתן לצמצם נזקים אלו; בעזרת תזונה נכונה ואורח חיים בריא.

על הסיכונים הבריאותיים שבאנטיביוטיקה

תעשיית המזון והחקלאות מחדירה מזה שנים אנטיביוטיקה לבעלי חיים ולגידולים חקלאיים במטרה לשמור על חוסנם ועמידותם בפני מחלות ולהגברת התועלת הכלכלית. כך עושה האנטיביוטיקה את דרכה לקיבתם של בני האדם ומהווה נטל נוסף על מערכת סילוק הרעלים בגופנו.

אולם לאנטיביוטיקה נזקים נוספים: עם הגעתה למעיים היא אינה עושה הבחנה בין חיידקים מחוללי מחלות (פתוגניים) לבין חיידקי מעיים ידידותיים ופוגעת בו-זמנית בשניהם. עם הידלדלות אוכלוסיית חיידקי המעיים הידידותיים, נפגע תפקודה של רירית המעי כמחסום המגן מפני חדירתם של גורמים אלרגניים במזון ומיקרואורגניזמים פתוגניים ועולה שיעור התחלואה על רקע אלרגי וזיהומים פטרייתיים שונים (פטרת וגינלית, פטרת בפה או בציפורניים).

השתרשותה של קנדידה על דופן המעי ממשיכה לשחוק את יכולת ההגנה של רירית המעי בפני חדירת כימיקלים, וגורמת, כאמור, לקשת רחבה של מחלות ולדלקות כרוניות במעיים.  מצב זה מביא לירידה בספיגתם ולניצול מוגבר של רכיביים חיוניים. טיפול מקיף בבעיה מחייב שינויים תזונתיים שהעיקרי בהם הוא הימנעות ממזונות מזוקקים ומשומרים ומזונות המכילים שמרים ונטילת תוספי-תזונה (נטולי שמרים) למניעת חסרים ולחיזוק מערכת החיסון.

לשיקום אוכלוסיית חיידקי המעיים מומלץ ליטול תכשירים פרוביוטיים המכילים זנים שונים של חיידקים ידידותיים בעלי יכולת השתרשות גבוהה במעיים ופעילות ביולוגית מוכחת, כדוגמת מולטי ביליון-דופילוס, אסידופילוס 40+.

על הסיכונים הטמונים בביו-טכנולוגיה והנדסה גנטית

בעשור האחרון אושרו לצריכה בארצות הברית, עשרות זני יבולים אשר עברו הנדסה גנטית  (Genetically Modified) במטרה להשביחם ולהגדיל את היקף תנובתם. שאלת בטיחותם של גידולים חקלאיים מהונדסים גנטית עומדת כיום לדיון ציבורי רחב במדינות רבות באירופה ובארה"ב.

הנושא נמצא אמנם עדיין במחקר, אך כבר כיום טוענים המדענים כי גנים זרים המוחדרים לתוך הגידולים בתהליך הביו-טכנולוגי, מסוגלים לשנות את ערכם התזונתי של המזונות בדרכים שונות ועלולים להוות סיכון בריאותי הכולל: עלייה בפעילותם של הרעלנים הטבעיים המצויים בצמח, ירידה ברמתם של רכיבי-תזונה חשובים דוגמת פיטו-אסטרוגנים המצויים בפולי סויה, עלייה בעמידותם של חיידקי מעיים פתוגניים לאנטיביוטיקה וחשיפה לסוג מסוים של חלבונים צמחיים בשם לקטינים (Lectins), העלולים לגרום לתופעות אלרגניות קשות בקרב אנשים באוכלוסייה הרגישים אליהם (Lancet, 1999; 354 : 1353-4-5).

לקטינים מצויים באופן טבעי בחיטה, בוטנים ואגוזים, אך בתהליך ההינדוס הגנטי הם מוחדרים למזונות נוספים כגון: תפוחי אדמה ופולי סויה. ממצאי ניסוי אשר התפרסם בכתב העת "כל מה שרופאים אינם מספרים לך" (גליון מס' 12, אוג'-ספט' 2000), מצביעים על נזקים במעיים כתוצאה מחשיפה לתפוחי אדמה שהוחדרו לתוכם חלבונים אלה.

נזק נוסף עליו מצביעים המדענים, כרוך בריבוי זנים של צמחים מהונדסים ועלייה בעמידותם למדביר מזיקים טבעי המצוי באדמה (BT) ועקב כך עלייה בצורך בשימוש במדבירים כימיים.

המדביר הטבעי (BT) פעיל משך מספר ימים ואחר כך מתפרק. אולם דיווחים שהופיעו באחרונה, מציינים שלאחר החדרתו לגידולים (כתירס ותפוחי אדמה) על-מנת להשביחם, נמשכת פעולתו מספר חודשים והופכת גידולים אלה למסוכנים לצריכה.

על הנזקים הבריאותיים  במשקאות המכילים קפאין ואלכוהול

ידוע כי למינון גבוה של קפאין ואלכוהול עלולות להיות השפעות פיזיולוגית ונפשית שונות. חומרים אלה מגבירים את הפרשת הורמוני יותרת הכליה (אדרנלין ונוראדרנלין) וגורמים למצב של עוררות זמנית המתבטאת בעלייה ברמת האנרגיה, קצב לב מואץ, נשימה מהירה ועלייה ברמת הסוכר והאינסולין בדם. אולם תחושת הערנות מתחלפת עד מהרה בתשישות פיזית ונפשית עקב ירידה חדה ברמות הסוכר בדם (היפוגליקמיה). הנטייה במצב זה היא לשוב ולצרוך משקאות אלה, לעיתים עד כדי התמכרות.

מחקרים מראים כי צריכת רמות גבוהות של קפאין עלולה להחמיר מצבים קיימים של דיכאון וחרדה. השפעה מזיקה במיוחד נמצאה לשילוב בין סוכר מזוקק וקפאין (Behav Ther, 1985; 19 :593-4). צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים גורמת לירידה ברמת ויטמיני B1 ,B6 וחומצה פולית. חוסר ברכיבי-תזונה חיוניים אלה פוגע בתפקודה התקין של מערכת העצבים, מעלה את רמות ההומוציסטאין בדם ואת הסיכון ללקות במחלות כלי הדם והלב (Am J Clin Nut, 1996; 63 : 220-4).

מה לעשות כדי לצמצם את הנזקים?

פחמימות מורכבות הינן תרכובות טבעיות המצויות בצמחים כגון: דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות ואגוזים והן משמשות כמאגרי אנרגיה החיוניים למכלול תפקודי הגוף. מזונות המכילים פחמימות מורכבות, מהווים מקור עשיר גם לרכיבי מזון חיוניים כגון: סיבים תזונתיים, ויטמינים נוגדי-חמצון כוויטמיני E ,C ובטא קרוטן ומינרלים כגון: סלניום, אבץ ומגנזיום. רכיבים אלה תורמים לפעילות אופטימלית של מערכת החיסון והם בעלי השפעה מגוננת מפני נזקיהם של רדיקלים חופשיים, התפתחותן של מחלות כרוניות שונות והתהוותם של תהליכים סרטניים בגוף.

לדברי ד"ר ברוריה טל, תזונאית קלינית, "סיבים תזונתיים מכילים גם פיטו-אסטרוגנים, רכיבים צמחיים בעלי מבנה דמויי ההורמון אסטרוגן, הפועלים בגוף כאסטרוגן חלש אך בעל השפעה כפולה: אגוניסט לאסטרוגן (פועל בדומה לאסטרוגן) ואנטגוניסט לאסטרוגן (מעכב את פעילותו של האסטרוגן). מצב זה תורם לאיזון הפעילות ההורמונלית, להארכת חיי התאים ולעיכוב ייצורם של כלי דם חדשים ובכך להפחתת הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס ובסרטן השד".

בשנים האחרונות זכה לתנופה מחקרית רבה רכיב ייחודי אשר מצוי בפולי סויה - איזופלבון. לאחר שבמחקרים אפידמיולוגיים התברר כי לרכיב זה פעילות המעכבת התפתחותם של תאים סרטניים. אחד המחקרים, בו נבדק תחום השפעתו של האיזופלבון בריכוזים שונים על קצב התרבותם של תאי סרטן שד הראה, כי בריכוז נמוך פועל רכיב זה בדומה לאסטרוגן (אגוניסט אסטרוגני) אולם כשעולה ריכוזו פי 10 הוא פועל לעיכוב פעילות האסטרוגן (אנטגוניסט אסטרוגני) ולדיכוי התפתחותם של תאי סרטן שד (Nutrition and Cancer, April 1997). תרומה נוספת להשפעתם של הפיטו-אסטרוגנים היא במניעת מחלות לב, הגברת צפיפות העצם ואיזון רמות הכולסטרול בדם.

על חשיבותם של תפקודי הכבד

במצב של תפקוד אופטימלי, פועל הכבד כאיבר הפרשה, להרחקתן של תרכובות רעילות ולסילוקן מן הגוף ומגן בכך מפני פגיעתן במערכות השונות."חשיפה מתמשכת לרמה גבוהה של רעלים שמקורם במזון, במים, בתרופות ובתזונה דלה ברכיבים נוגדי-חמצון, גורמת לעומס רב ולפעילות אינטנסיבית של הכבד וכתוצאה מכך לשחיקה וירידה באיכות תפקודו", אומרת ד"ר בר-סלע.

"ירידה ביכולת הטיהור של הכבד, עלולה להיגרם גם בעקבות גורמים כמחלות הפוגעות בכבד ובכיס המרה ותופעות לוואי הנגרמות כתוצאה מנטילת תרופות שונות וצריכה גבוהה של אלכוהול". יכולת הטיהור של הכבד תלויה, בין השאר, במאגרי האנזים גלוטתיון פרוקסידאז (GSH). אולם מאגרים אלה עלולים להידלדל עם העלייה בגיל, או עקב בעיה מטבולית וחסרים, בעיקר של סלניום וחומצות אמיניות כמו ציסטאין ומתיונין.

ירידה ברמת הגלוטתיון תגביר את תהליך חמצון השומנים בגוף ותפגע ביכולתו ובכושרו של הכבד לטהר את הגוף מרעלים. במצב של תפקוד לקוי, נספגים רעלים שאינם מסולקים, מצטברים בגוף לתקופה ממושכת וחודרים למחזור הדם תוך שהם מהווים סיכון בריאותי.

כיצד לשמור על תפקוד אופטימלי של הכבד?

צעד ראשון והכרחי לשיקום תפקודי הכבד ולהמרצת מערכות הגוף לתפקוד אופטימלי הוא ניקוי הגוף והכבד על-ידי סילוק חומרי הפסולת שהצטברו בו. לתמיכה בתהליכי ניקוי הגוף ממולץ לצרוך נבטים וירקות עלים ירוקים ולשתות מיץ מנבט חיטה. "יחודו של מיץ טרי המופק מנבטי חיטה הוא בשילוב של מרכיבים תזונתיים חיוניים שמקורם בזרע החיטה", אומרת ד"ר בר-סלע. "למשל: אנזימים, ויטמיני C ,E ובטא קרוטן, מינרלים כאשלגן, סידן, מגנזיום, ברזל ואבץ. מרכיבים אלה משפיעים על חיזוק מערכת החיסון, משפרים את תפקודי הכבד ואת זרימת הדם לתאים וגורמים לעלייה ברמת האנרגיה בגוף".

בספרה "דה-טוקסיפיקציה וצמחי מרפא" (הוצאת חותם זהב) ממליצה חוקרת צמחי מרפא האמריקנית ק. ג'. פונטיין, על תהליך טיהור הגוף מרעלים (דה-טוקסיפיקציה) הכולל תזונה ייחודית וצמחי מרפא. בין המזונות המומלצים על ידה: סיבים תזונתיים המצמצמים את השפעת התרכובות הרעילות על-ידי הפרשתן המהירה מן הגוף, ספיחת הרעלנים ומניעת ספיגתם מחדש ומזונות ירוקים כעשב החיטה וירקות עליים, שהכלורופיל המצוי בהם עוזר לנטרול הרעלים ולסילוקם מן הגוף.

צמחי המרפא המאוזכרים כפועלים לחיזוק והמרצת תפקודי הכבד והכליות, להרחקת פסולת בלתי-רצויה ולטיהור הדם מרעלים הם: גדילן מצוי, שן-ארי וסרפד. צמחי מרפא אלה הוכיחו את יעילותם הן בהגנה על הכבד והן בשיקומו לאחר פגיעה.

יעילות רבה במיוחד לטיהור הגוף מרעלים הוכיח צמח המרפא גדילן מצוי המכיל רכיב פעיל בשם סילימרין. רכיב זה מגן על הכבד מפני נזקים העלולים להיגרם על-ידי תרכובות רעילות הנספגות בדם ממערכת העיכול ומפני נזקיהם של רדיקלים חופשיים. הגדילן המצוי ידוע ביכולתו לסייע בשיקום הכבד לאחר פגיעה בעקבות צריכה מוגברת של אלכוהול (יצירת תאים חדשים) מחלות כבד שונות ותופעות לוואי של טיפולים תרופתיים.

היתרונות הבריאותיים בצריכת גידולים אורגניים

הרעלנים המצויים באוויר, באדמה ובמים נספגים דרך מערכת השורשים ומגיעים לכל חלקי הצמח. לצמצום קליטת רעלנים אלה בגוף מומלצת צריכתם של מזונות שמקורם בגידול אורגני, אשר אינו עושה שימוש במדבירי מזיקים כימיים.

גידולים אורגניים, הגדלים באדמה נקייה מכימיקלים, אינם סופגים תרכובות רעילות אלא יסודות טבעיים בלבד המסייעים לצמיחתם ולפיכך הם נטולי רעלים וערכם התזונתי עולה.

"צמחים צעירים עשירים יותר מאלה המבוגרים ברכיבי-תזונה" מציין ד"ר הוכברג. "חשיבות רבה יש לטריות המוצר כיוון שפירות וירקות מאבדים מערכם התזונתי ככל שחולף זמן מרגע הקטיף. בנוסף, מזונות צמחיים ושמנים מכבישה קרה המכילים שמנים רב בלתי-רווים, מתקלקלים מהר ועלולים להוות סיכון בריאותי כאשר הם מתחמצנים עם חשיפתם לחמצן המצוי באוויר. על-כן אין לצרוך אגוזים וגרעינים המשווקים ללא קליפה, ועם פתיחתו של בקבוק שמן צמחי מכבישה קרה, יש להקפיד על סגירתו, אחסונו בקירור ושימוש למשך מספר שבועות בלבד".

לסיכום – כיצד נשמור על בריאותינו לאורך זמן?

גורמים רבים הופכים את מזונותינו למסוכנים ולבלתי ראויים למאכל אדם. אין ספק -  אומרים מומחים לתזונה - כי הדרך הטובה ביותר לצמצום החשיפה לגורמים רעילים ולהשפעותיהם המזיקות, היא אימוץ סגנון חיים בריא הכולל הימנעות, ככל האפשר, מצריכת מזונות אשר טמון בהם סיכון בריאותי ומציאת אלטרנטיבות ראויות כגון: צריכת פירות ירקות טריים מגידול אורגני שאינם מטופלים בחומרי הדברה רעילים, שתיית מים באיכות טובה, הקפדה על תזונה הכוללת סיבים תזונתיים, וצריכה מתונה של חומצות שומן רב בלתי-רוויות.

אורח החיים המערבי מכתיב לנו מציאות חיים שונה: תעשייה וחקלאות העושים שימוש רחב בכימיקלים רעילים, זיהום סביבתי רב, מים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש ותזונה עתירת שומנים רוויים, פחמימות מזוקקות, מלח וסוכר.

כדי לשרוד במציאות זו ולהגן על גופנו, יש הכרח להוסיף לתזונה היומיומית תוספי-תזונה הכוללים רכיבים הפועלים לנטרול השפעתם של הרדיקלים החופשיים, מסייעים לחיזוק תפקודי הכבד ומערכת החיסון ותורמים לשמירה על בריאות אופטימלית. לקבוצה זו משתייכים ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות (Essential Fatty Acids), חומצת אמיניות סותרות רעלים (ציסטאין ומתיונין) פיטו-אסטרוגנים ורכיבים צמחיים נוספים, ותכשירים פרוביוטיים.

» לתחילת הכתבה