הקדמה

טיפולים תרופתיים אשר פותחו משך עשרות שנים, פוגעים קשות בתהליכי ספיגתם ושימורם של רכיבי-תזונה חיוניים בגוף. נזקים אלה גורמים בתורם לפגיעה בתפקודים חיוניים. פגיעה זו, בעיקר במצבי טיפול תרופתי ממושך, מקטינה את סיכויי החלמתם של המטופלים וגורמת לסיבוכים רבים אשר לרוע המזל, מיוחסים רק בחלקם הקטן לטיפול התרופתי.

התעלמות מוחלטת מחסרים ברכיבי-תזונה הנובעים כתוצאה מנטילתן של תרופות והשפעתם על מצבם הבריאותי של מטופלים וסיכויי החלמתם או אפילו הישרדותם, נחשבת כיום לאחד ממחדליה הקשים של הרפואה הקונבנציונלית.

"ראיית המנהרה" של הרפואה המערבית, הגורסת טיפול סימפטומטי, נקודתי, תוך התעלמות מוחלטת מהיבטים של בריאות כוללת ותפקוד רב-מערכתי תקין, גורמת לכך שגם כאשר היו העדויות על הנזק הבריאותי הנגרם כתוצאה מחסרים ברכיבי-תזונה ברורות לעין כל, לא פותחו כל כלים מתודיים ולא התבצע מאמץ לאתר, להגדיר ואולי אף למנוע נזקים אלה.

כידוע, לא קיים מושג "תרופה בטוחה". לכל התרופות תופעות לוואי, החל מתופעות לוואי קלות המופיעות מייד עם הנטילה ועד לנזקים קבועים או מצטברים בעקבות נטילה ממושכת. חשוב לציין, כי נושא הטיפול התרופתי נידון בין המטופל לרופאו מתוך ההנחה המובנת מאליה כי התרופה נלקחת לאחר שאמצעי ריפוי בטוחים יותר לא נמצאו יעילים, וכי הן המטופל והן רופאו שקלו בכובד ראש את תועלת תרופה מול תופעות הלוואי המזיקות שלה.

כיום ברור כי תופעות לוואי מסוימות המיוחסות לתרופות, עלולות להיגרם כתוצאה מחסר תזונתי חריף הנגרם על-ידי נטילת התרופה ולא כתוצאת-לוואי ישירה של נטילתה. המחקר אודות יחסי הגומלין בין תרופות לתזונה הולך ותופס תאוצה והיקף החומר הדן בנושא זה נמצא בתנופה מחקרית רבה.

תרופות עלולות להפריע לפעולתם של רכיבי-תזונה במספר צורות:
· הפחתת רמת ספיגתם
· הפרשתם המואצת מן הגוף
· הפרעה לסינתזה
· הפרעה למטבוליזם

כאשר אנו משלבים טיפול בתזונה וברכיבי-תזונה עם טיפול תרופתי, אנו משיגים מספר יתרונות חשובים:
· מניעת חסרים ברכיבי-תזונה הנגרמים על-ידי נטילת התרופה וגורמים לנזק מצטבר, בעיקר בטיפול תרופתי ארוך-טווח.
· מניעת נזק מצטבר לכבד כתוצאה ממטבוליזם של תרופות רבות.
· הפחתת תופעות-לוואי ומניעת התפתחותן של מחלות נוספות עקב נטילת תרופות מסוימות.
· יצירת מערכת גומלין תומכת עם התרופה והגברת יעילותה.

טיפולים רפואיים ובעיקר טיפולים תרופתיים מהווים כיום גורם התמותה הרביעי בחומרתו בחברה המערבית: כ- 000,100 איש בשנה בארה"ב וכ- 000,2 איש בשנה, בישראל. מחלות הקשורות לתרופות, אחראיות לכרבע מכלל האשפוזים בבתי החולים (269-82:51;1966 Therapy).ניתן למנוע חלק ניכר מנזקיהן המצטברים של התרופות, בין היתר על-ידי הקפדה על מניעת חסרים ברכיבי-תזונה
(1200-5:297;1998 JAMA).

חשוב לתת בידי הרופא כלים מקצועיים וברורים לבחינת יחסי הגומלין בין תרופות לתזונה, הכרת הסיכונים ובחינת הנזק אל מול התועלת. מדריך זה נכתב על-מנת לתת בידי הרופא או המטפל כלים מקצועיים וברורים לבחינת יחסי הגומלין בין תרופות לתזונה, הכרת הסיכונים ובחינת הנזק אל מול התועלת, ובעיקר דרכים להיטיב עם מצבו של המטופל הנמצא תחת טיפול תרופתי, ובמיוחד טיפול תרופתי ממושך.

המדריך בנוי בחלוקה על-פי קבוצות תרופות הנרשמות עבור מצבים בריאותיים או מחלות שונות, השפעת נטילתן של תרופות אלה על רכיבי-תזונה, והדרכים למניעת תופעות-הלוואי הנובעות מכך.

תוספי-תזונה נחשבים לבטוחים ביותר. גם בבדיקה שטחית נוכל ללמוד כי למרות שמאות מיליוני אנשים נוטלים תוספי-תזונה בקביעות, כמעט ואין בנמצא מקרים של פגיעה משמעותית בבריאות כתוצאה מכך. במקרים הנדירים ביותר בהם נרשמה פגיעה כזו (כמו למשל פרשת הטריפטופאן בשנות השמונים),נבע הסיכון מליקוי בייצור חומר הגלם ולא כתוצאה מן הרכיב עצמו.

נכון הדבר כי לעיתים קם "מומחה" ומתריע על הסכנה, כביכול, שבנטילת תוספי-תזונה, אך בדיקה מעמיקה מראה כי בדרך כלל דובר בסברות כרס או במינונים כה גבוהים, עד כי חזקה עלהאדם הסביר שלא ימצא עצמו נוטל מינונים אלה. כך לדוגמה פורסם בגיליון דצמבר 2004 של הירחון "הרפואה" מאמר המתריע מפני סיכונים, כביכול, שבנטילת פירידוקסין (ויטמין B-6) במינונים המגיעים עד פי 2000 מן המינון המומלץ!!!

התוויות נגד (קונטרה אינדיקציות)

תוספי-תזונה בטוחים מאוד גם בשילוב עם תרופות שונות. גם כאן, למרות שקיימות תיאוריות רבות על סתירות כביכול, נדיר למצוא עובדות על נזקים שנגרמו לאנשים שנטלו תוספי-תזונה ותרופות. בסקר שנערך בארה"ב בקרב 458 פנסיונרים נמצא, כי43% מהם השתמשו לפחות בתוסף-תזונה אחד בשילוב עם תרופות מרשם.

התוספים השכיחים ביותר היו ויטמינים ומינרלים, שום, גינקו בילובה, דקל ננסי (palmetto Saw) וגינסנג. למרות שב 45% מן המקרים היה סיכוי לאינטרקציה בין התוסף לתרופות המרשם,הרי שעל-פי המידע הקיים היו רובן 94% בלתי-מזיקות. (630-636,(6)164,2004.Med Intern Arch) .

עבור מרבית התרופות הקונבנציונליות לא נבדקו אינטרקציות עם תוספי-תזונה, אך ללא ספק אלה נצרכים על-ידי הנחקרים במהלך  מחקר על התרופה. לנוחותכם, ליקטנו מן הספרות את הקונטרה-אינדיקציות המקובלות בין תרופות, תוספי-תזונה ומזון וריכזנו אותן בטבלה (ראה טבלה מס' 3 "אינטרקציות לא-רצויות בין תרופות לתוספי-תזונה" בסוף המדריך).

מנגנון סילוק התרופות מן הגוף

תרופה מגיעה לאתר פעולתה באמצעות זרם הדם למעט במצבים של שימוש מקומי, או תרופות שפעולתן מוגבלת למערכת העיכול מסולקת על-ידי זרם הדם, ומופרשת אל מחוץ לגוף לאחר שעברה תהליך של פירוק. ההפרשה מתבצעת באמצעות המערכות האחראיות לסילוק פסולת מן הגוף: הכבד, הכליות, מערכת העיכול, מערכת הנשימה או דרך העור. ניתן לומר כי האיברים האחראים בעיקר לסילוק תרופות החודרות למחזור הדם הם הכבד והכליות.

טיהור הגוף והכבד (Detoxification)

בריאותו של האדם ויכולתו להתמודד עם גורמים מחוללי מחלה, תלויות לא רק במערכת חיסון אלא גם בפעילות התקינה של הכבד. בעוד שמערכת החיסון מגינה מפני מיקרואורגניזמים הגורמים לזיהומים, פועל הכבד להגנת הגוף גם מפני נזקיהן של תרכובות רעילות. לפיכך, על-מנת להבטיח סילוק יעיל של הרעלים השונים ממחזור הדם, חובה לשמור ולחזק את תפקודי הכבד.

הגישה ההוליסטית, הרואה את תהליכי ההחלמה מכל מחלה כתהליך כולל של שיקום וטיהור הגוף, מייחסת לדה-טוקסיפיקציה (טיהור מרעלים) על-ידי הכבד, חשיבות עליונה. לפי גישה זו נהוג לכלול במרבית הטיפולים צמחי-מרפא ותוספי-תזונה המחזקים את פעילות הכבד ומגבירים את יכולתו להגן מפני נזק מצטבר של רדיקלים חופשיים, ולסלק רעלים מהגוף.

מדי שעה מסנן הכבד למעלה מליטר דם. במהלך תהליך הסינון מורחקים החומרים הרעילים מתכות כבדות, מיקרואורגניזמים פתוגניים והרעלנים שהם מייצרים, תרכובות מסרטנות וגורמים נוספים המאיימים על בריאותו התקינה של גופנו. לכבד יכולת עמידות גבוהה בפני חומרים אלה ובמרבית המקרים יכולתו לסנן ולטהר מגנה מפני התפתחות מחלות ומבטיחה בריאות תקינה. אולם קיימים מצבים בהם יש הכרח לשפר ולחזק את יכולת הניקוי של הכבד בהתמודדות עם מחוללי מחלה, להלן מספר מצבים המחייבים טיפול להגברת הפעילות המטהרת של הכבד:

· חשיפה לזיהום סביבתי ותעשייתי: בעיקר זיהום אוויר, עישון (למעלה מ- 400 חומרים רעילים ואף מסרטנים), גזים פטרו-כימיים, חומרי הדברה ומתכות רעילות, שברובם נחשבים לחומרים מסרטנים. חומרים אלה מגבירים את העומס על פעילותו המטהרת של הכבד.

· תזונה עתירת מזונות מעובדים: מזונות אלה מכילים חומרי שימור וצבעי מאכל, שומנים רוויים,ותוספים שונים שהגוף מתייחס אליהם כחומרים שיש להרחיקם מהגוף. לרוב, אנשים המרבים לאכול מזון מעובד או מה שמכונה "ג'אנק פוד", תזונתם דלה ברכיבים צמחיים טריים. פירות וירקות עשירים בסיבים הסופחים רעלים במערכת העיכול, בביופלבונואידים ובנוגדי-חמצון אחרים, החיוניים שמירה על יכולתו של הכבד לטהר את הגוף.

· מחלות: בזמן מחלה, גובר העומס על הכבד להרחיק הן את הגורמים הרעילים הנוצרים על-ידי מחוללי המחלה, והן את תוצרי הלוואי הרעילים המצטברים כתוצאה מפעילות מערכת החיסון, או כתוצאה מהטיפול התרופתי.

· טיפולים תרופתיים: מרבית התרופות עוברות שינויים על-ידי הכבד במהלך שהייתן בגוף, ו"גוזלות" את משאביו המטהרים. לתרופות מסוימות, ולתרופות כימותרפיות במיוחד, השפעה רעילה הפוגעת בכבד ומפחיתה מתפקודו בכלל ומיכולת הטיהור שלו, בפרט.

מטבוליזם של תרופות

גופנו מזהה תרופות כגורם זר ועל-כן, שואף להיפטר מהן באמצעות הפרשתן בשתן. אך מאחר ומרבית התרופות אינן מסיסות היטב ואינן מופרשות בקלות, הן תעבורנה מספר תהליכים מטבוליים בכבד, באמצעות קבוצת אנזימים בשם ציטוכרום P-450. תפקידם של אנזימים אלהליצור תהליך של טיהור הגוף וסילוק חומרים רעילים לרבות תרופות.

תהליך מטבוליזם נורמלי של תרופות גורם, מעצם קיומו, לניצול-יתר של משאבים נוגדי-חמצון בגוף. למעשה, מחולל פירוק התרופות תהליך הגורם ליצור רדיקלים חופשיים ועקב כך לדלדול המשאבים של נוגדי-החמצון (במיוחד ויטמיני C, E והמינרל סלניום) בתאים ובכבד.

בתהליך המטבולי של סילוק תרופות, משתתף אנזים בשם גלוטתיון פרוקסידאז (peroxidase Glutathione). במצב של חסר בגלוטתיון, כתוצאה מירידה טבעית ברמותיו בגוף עקב העלייה בגיל, חסרים ברכיבי-תזונה (בעיקר בסלניום ובחומצות אמיניות נושאות גופרית כציסטאין ומתיונין), נטילת תרופות או בעיה מטבולית, עולות רמות התרופה בדם ועלולות אף להגיע למצבי מינון-יתר.

יתרה מזאת, כפי שמשתמע משמו, אחד מתפקידיו העיקריים של האנזים גלוטתיון פרוקסידאז,למנוע נזק חמצוני לתא (נדרשות שתי יחידות גלוטתיון לחיזור מולקולה אחת של ויטמין C אשר תחזר בתורה מולקולת טוקופרול - ויטמין E). ירידה, מסיבה כלשהי, ברמות הגלוטתיון, תגרום להגברת התהליך ההרסני של חמצון שומנים (peroxidation Lipid), ובעקבותיו לנזק מתמשך לתאים. במצב זה, תפחת יכולתו של הכבד לטהר את הגוף מרעלים וחומרים מזיקים ומסרטנים,על כל המשתמע מכך.

קיימות מספר קבוצות אוכלוסייה המצויות ברמת סיכון גבוהה לירידה ביכולתו של הכבד לבצע
דה-טוקסיפיקציה:
·  אנשים הנוטלים מספר רב של תרופות.
· אנשים שתזונתם דלה ברכיבים נוגדי-חמצון.
· אנשים הצורכים מזון מעובד ועתיר שומנים או מרבים לצרוך משקאות אלכוהוליים.
· אנשים הסובלים ממחלות הפוגעות בכבד ובדרכי המרה.
· אנשים מבוגרים, הצורכים מספר רב של תרופות מחד וסובלים מיכולת הולכת ופוחתת של הכבד והכליות לסלק רעלים, מאידך.
· מעשנים ו/או אנשים החיים בסביבה אקולוגית מזוהמת או סובלים מזיהום תעסוקתי.
· אנשים הצורכים מזון מועט או נמצאים תחת משטר צום.

הגנה על הכבד והעלאת יכולתו לסילוק רעלים ולטיהור הגוף היא צעד ראשון וחיוני לעצירת מעגל קסמים קטלני זה.

להלן מספר צמחי-מרפא ורכיבי-תזונה הידועים ביכולתם לתמוך את תהליך טיהור הכבד:

נ-אצטיל-ל-סיסטאין L-Cystein N-Acetyl - נגזרת של החומצה האמינית ל-ציסטאין, בעלת יכולת נוגדת-חמצון, חיונית לתפקודו של האנזים גלוטתיון פרוקסידאז (GSH). פעולת טיהור הגוף מרעלים שונים על-ידי הכבד, נגזרת מיכולתו של אנזים זה לנטרל חלק ניכר מהרעלים העוברים דרך הכבד כולל תרופות, אלכוהול, רדיקלים חופשיים, חומרים מסרטנים הנספגים מן המזון ומן הסביבה, ואף רעלנים הנוצרים על-ידי מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול. יעילות פעולתו של האנזים מותנית בנוכחות מספקת של סלניום וציסטאין.

גדילן מצוי (Marianum Silybum ( Milk thistle- הצמח וזרעיו מכילים חומר פעיל בשם סילימרין, בעל יכולת מוכחת להגן על הכבד מפני נזקים הנגרמים מתרופות, זיהום סביבתי וגורמים רעילים הנוצרים בגוף, בעיקר במערכת העיכול. סילימרין מונע את הרס הכבד ומייעל את פעילותו. כנוגד-חמצון יעיל, מנטרל הסילימרין נזק לכבד הנובע מפעילות הרסנית של רדיקלים חופשיים ומתופעות לוואי של נטילת תרופות. כושר הטיהור של הכבד תלוי במאגרי הגלוטתיון פרוקסידאז. סילימרין שומר על מאגר זה מפני הידלדלות בזמן מחלה ובמהלך טיפולים תרופתיים, או כתוצאה מצריכה מרובה של אלכוהול, ואף מסוגל להעלות את רמתו ב35%. תרכובות הסילימרין יכולות לעודד יצירת תאי כבד חדשים במקום אלה שניזוקו ובכך להגן על הכבד ולהביא לשיקומו.

שן הארי (officinale Taraxacum (Dandelion - אחד מצמחי-המרפא היעילים ביותר לטיהור הגוף. משפר זרימת מיצי המרה, מגביר את פעילות הניקוי של הכבד וניחן בהשפעה משתנת קלה. בעל ערך רב בטיפול במחלות כבד כולל שחמת הכבד ובהצטברות אבני מרה.

כורכום (longa Curcuma (Turmeric - צמח זה, המוכר אמנם יותר כתבלין, מכיל כורכומינואידים, חומרים פעילים נוגדי-חמצון חזקים, בעלי השפעה מגינה על הכבד. בנוסף, מגביר הכורכום את ייצור המרה ומסייע לתהליכי דה- טוקסיפיקציה שהכבד מבצע.

סכיסנדרה (chinesis Schisandra (Schisandra
צמח זה, הנמצא בשימוש נרחב ברפואה הסינית כבר אלפי שנים, ידוע בהשפעתו המעוררת והמגינה על הכבד. החומרים הפעילים של הסכיסנדרה מונעים נזקים לכבד, מעודדים את חידושו ומקדמים את תפקודו התקין, בדומה להשפעתו של הגדילן המצוי.

 פילנטוס (amarus Phyllanthus) פיקרוריזה  (kurroa Picrorizha) - צמחי מרפא הודיים חשובים, הידועים בזכות השפעתם המגינה על הכבד. מסייעים לתהליכי חידוש הרקמה הבריאה בכבד. בנוסף, הוכח כי בזכות פעילותם נוגדת החימצון, הם מפחיתים רמות של ליפיד פראוקסידאז והידרופראוקסידאז(גורמים המייצרים רדיקלים חופשיים).בנוסף, הם מסייעים להגברת חידוש SOD בכבד (אנזים נוגד-חמצון, האחראי על מניעת נזקיהם שלרדיקלים חופשיים כבד).

פוספאטידיל-כולין - רכיב זה תומך בקשת רחבה של תפקודי תאי הכבד, מאחר והוא מסייע בשיקום ממברנות תאי הכבד שניזוקו. פוספאטידיל-כולין מגן על הכבד מפני נזקי אלכוהול, זיהום סביבתי, השפעות מזיקות של וירוסים ותופעות לוואי של תרופות.

פורמולות ליפוטרופיות -פורמולות אלה מכילות גורמים המסייעים לסילוק שומנים מהדם, לטיהור הכבד מחומרים מזיקים ולניטרול נזקים לכבד. פורמולות ליפוטרופיות כוללות, לרוב, שילובים של כולין, מתיונין ואינוזיטול.

ל-קרניטין - חומצה אמינית דמויית ויטמין המקדמת המרה של שומן לאנרגיה. קרניטין חיוני למניעת נזק חריףלכבד עקב צריכת-יתר של מזון מעובד עתיר-שומנים רווים וצריכה מופרזת של אלכוהול. מחקרים הוכיחו כי צריכת אלכוהול, שימוש בתרופות מסוימות ונוכחות של כימיקלים שונים, מפחיתה את מאגרי הקרניטין בגוף.

המלצות לתזונה נכונה

 רצוי להרבות בצריכת מזון עתיר-סיבים, בעיקר מסיסים במים, כמו סיבי פסיליום או שיבולת  שועל. סיבים אלה סופחים חומרים מזיקים ממערכת העיכול, מונעים את ספיגתם מחדש ומפחיתים  את העומס על הכבד. מומלץ להקפיד על תזונה דלה בשומנים מן החי (רווים) משום שהיא מפחיתה את הנזקים לגוף בכלל ולכבד, האחראי על ויסות חילוף החומרים, בפרט.

יש להעדיף דיאטה עתירת פירות וירקות עשירים בנוגדי-חמצון רבים, כגון ויטמינים, קרוטנים, ביופלבונואידים וכלורופיל, או ליטול השלמות "ירוקות" דוגמת Source Earth ואצת כלורלה. מומלץ להרבות בשתייה.

המלצות לתוספי-תזונה לתמיכה בתהליכי טיהור הגוף והכבד

קומפלקס צמחים Deto (Detox)

קומפלקס ייעודי של תמציות צמחי-מרפא תקניות לטיהור הכבד והגוף. מכיל צמחי-מרפא המסייעים לשמירה על תפקודו התקין של הכבד ולשיקומו לאחר חשיפה לתרופות, לחומרי הדברה, לאלכוהול ולזיהום ויראלי. קומפלקס ייחודי, שהורכב על בסיס הידע הרב אשר נצבר ברפואת הצמחים הסינית, ההודית והמערבית, מחזק את פעילות הכבד ומגן עליו מפני נזקים ומחלות. הנחיות: 2 כמוסות ביום, עם הארוחה.

 פורמולה VM-2000

פורמולה מתוחכמת, המכילה מינונים עשירים במיוחד של ויטמינים ומינרלים. הפורמולה כוללת שילוב מיוחד של נוגדי-חמצון, קומפלקס ויטמיני B, ומינרלים בעלי קשירה פטנטית. VM-2000 מכיל שילוב של צמחי מרפא המחזקים את מערכת החיסון, ממריצים את הגוף ומשפרים את טיהורו מחומרים מזיקים. בפיתוח הפורמולה הושם דגש מיוחד על מינונים עשירים של רכיבי תזונה חיוניים בשילוב יכולת ספיגה והטמעה מקסימלית בגוף.
הנחיות: 2 טבליות ביום, עם הארוחה.

 נ-אצטיל-ל-סיסטאין 600 NAC

אנשים החשופים לחומרים רעילים, ובעיקר אלה הנוטלים תרופות בעלות רעילות גבוהה, חייבים לחזק את מערך טיהור הרעלים שלהם על-ידי צריכת נ-אצטיל ל-ציסטאין. הנחיות: 1-2 כמוסות ביום לפני השינה, על קיבה ריקה.

 ליפוטרופיק  Lipotropic Factors

תכשיר ליפוטרופי. פורמולה בעלת ריכוז גבוה של כולין, אינוזיטול ומתיונין. המסייעת לאיזון רמות כולסטרול וטריגליצרידים ולניקוי כלי הדם. שומרת על תפקודי כבד תקינים. הנחיות: טבלית אחת, 2-3 פעמים ביום.

אבקת מזונות על ירוקים

תוספת "ירוקה" המכילה תערובת צמחים, פירות וירקות, אצות-ים, פטריות כוח יפניות (ניקוי כבד) וסיבים תזונתיים. ריכוז של "מזונות-על", המספק את כל רכיבי התזונה, נוגדי החמצון, הביופלבונואידים וחומצות השומן החיוניות. חשובה לחיזוק כללי ומהווה השלמה חיונית לתזונה היומית לאנשים שתזונתם דלה ברכיבים צמחיים, פירות וירקות. הנחיות: 3 טבליות פעם ביום, עם או לאחר הארוחה.

 ל-קרניטין 250 L-Carnitine

מונע הצטברות של מטבוליטים רעילים של חומצות שומן, ובכך מגן מפני מחלות-לב ומסייע בשיקום אחרי התקפים וניתוחי לב. מסייע באיזון רמות מסייע באיזון רמות הטריגליצרידים וכולסטרול בדם. הנחיות: 1-2 כמוסות ביום, על קיבה ריקה.

תרופות וקשישים

אין ספק כי האוכלוסייה המצויה בדרגת בסיכון הגבוהה ביותר לפגיעה כתוצאה מנטילתן של תרופות וחסרים ברכיבי-תזונה הנגרמים כתוצאה מכך, היא אוכלוסיית הקשישים. נמצא כי כ- 50% מן האנשים אשר נפטרו או נפגעו בצורה חמורה כתוצאה ישירה מנטילת תרופות הם בני 65+ למרות ששיעורם הכולל באוכלוסייה אינו עולה על 17%. חלק ניכר ממצבם הבריאותי הלקוי של קשישים, הוא תוצאה של תגובה נגדית לתרופות אשר נרשמו להם (59-62:57;1986 Cardiol of J Am).

לתופעה זו מספר סיבות:

1. נטילה מרובה של תרופות: כיוון שקשישים נוטים לסבול מבעיות רפואיות רבות בו-זמנית, מכתיבה לעתים קרובות פילוסופיית "הגלולה לכל מחלה" (Pill every for ill), מתן תרופה נפרדת לכל מחלה. מחקרים מראים כי כיום, אנשים שגילם 65 ומעלה, נוטלים עד 9 (!) תרופות בו-זמנית(449-61:4 ;1994 Aging Drug).  נוסף על כך, סובלים הקשישים מירידה בתפקוד האברים בגוף האחראיים על סילוק התרופות, בעיקר הכליות והכבד.

2. מינון-יתר: אנשים קשישים אינם משתתפים במחקרים לבדיקתן של תרופות טרם צאתן לשוק. המשתתפים במחקרים אלה הם, במרבית המקרים, אנשים צעירים ובריאים, שמנגנוני סילוק התרופות וספיגת רכיבי התזונה בגופם פועלים בצורה יעילה יותר בהשוואה לאנשים קשישים. כך יוצא שההמלצות התקניות לנטילת תרופות מותאמות למעשה לאנשים צעירים ובריאים וצופנות בחובן סכנה של מינון-יתר, כאשר התרופה ניתנת לאדם קשיש.

3. התמחות והתמקצעות-יתר של הרפואה: התמקצעותו של עולם הרפואה, גורמת לכך כי אותו אדם יטופל על-ידי מספר רב של מומחים, בעיקר קשיש הסובל מסימפטומים רבים ושונים, וכל מומחה רושם לו תרופות נוספות, מבלי להקדיש לעיתים מחשבה שנייה או התייחסות לתרופות אחרות אותן נוטל אותו מטופל(247-52:50;1995 Therapy).

לרוע המזל, חלק ניכר מן התגובות הבין-תרופתיות החריפות הנגרמות כתוצאה מכך, מתקבלות על-ידי אנשי המקצוע, כסימפטומים של זיקנה כגון:
בלבול, לחץ-דם נמוך, סחרחורת, דיכאון, חוסר תיאבון, התכווצויות שרירים, חוסר נשימה וחולשה ואינן מתגלות (28420-8 ;1995 Geriatr Gerontol Z)

4. תזונה לקויה: הנובעת ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מערכת עיכול לקויה, בעיות בחניכיים ובשיניים, חוסר תאבון (כולל זה הנגרם כתוצאה מטיפול תרופתי) ומזון חד-גווני.