תרופות אנטיביוטיות

בשם זה מכנים קבוצה של תרופות הניתנות בעיקר כטיפול נגד זיהומים חיידקיים. תרופות אלה פועלות כנגד חיידקים אם על-ידי פגיעה בדופן תא החיידק, ואם על-ידי מניעת ייצורם של חלבונים החיוניים להישרדותו, ונמצאות בשימוש רחב באוכלוסייה ולדעת רבים, רחב מדי.

מעבר לסכנה של רישום-יתר של תרופות אנטיביוטיות, טועים אנשים הסבורים כי הם מוגנים מפני נזקי האנטיביוטיקה, אם הם מקפידים להימנע מנטילתה. הם מקבלים אותה בעקיפין דרך תעשיית המזון והחקלאות, המחדירות אנטיביוטיקה במינונים גבוהים ביותר לבעלי-חיים וגידולים חקלאיים. נמצא כי כ-40% מתעשיית התרופות האנטיביוטיות מופנית לגידול בעלי חיים ולתעשיית המזון.

אחת הדוגמאות המובהקות ל"ראיית המנהרה" של הרפואה מהווה האמירה כי "לנטילת אנטיביוטיקה תופעות לוואי מועטות בלבד". בעת נטילתן של תרופות אנטיביוטיות, חלה ירידה מסוכנת בפעילותן של מערכת העיכול ומערכת החיסון. למעשה ניתן לומר, כי אדם הנוטל אנטיביוטיקה הוא אדם בעל יכולת חיסונית מוחלשת, החשוף לזיהומים רבים.

יעילותה הרבה של האנטיביוטיקה בטיפול בזיהומים חיידקיים, זמינותה הרבה והעדר שיקול דעת כללי לגבי המושג "בריאות", הפכו אותה לתרופה הנרשמת בצורה גורפת, בדרך-כלל ללא כל צורך אמיתי. לדוגמה: מרבית הפעוטות מקבלים אנטיביוטיקה עוד טרם מלאה להם שנה, למרבה האירוניה בחלק ניכר מן המקרים עבור זיהומים באוזן התיכונה, בעיה שאין טעם לטפל בה בתרופות אנטיביוטיות.

תרופות נפוצות בשימוש בארץ:

פניצילין: (Amoxi, Moxyvit, Moxypen, Augmentin (Amoxycilin), Penibrin (Ampicillin), Orbenil (Cloxacillin) Rafapen
צפאלוספורינים:   (Ceclor (Cefaclor), Ceforal, Cefalin (Cephalexin), Zinnat(Cefuromixe  
אמינוגליקוזידים: Dexamycin, Dermacombin (Neomycin), Gentamicin
טטראציקלינים: Tevacyclin (Tetracycline Hydrochloride), Doxylin (Doxycycline Hydrochloride),  Minocin (Minocyclin) Hydrochloride)
מאקרולידים: Azenil (Azithromycin), Erythromycin, Rulid  (Roxithromicin
קווינולונים:(Ofloxacin ( Tarivid

פגיעה בפלורת המעיים

תרופות אנטיביוטיות ידועות ביכולתן לגרום קשת רחבה של תופעות-לוואי במערכת העיכול, הנובעות מעצם היותן תרופות בלתי-בררניות, הפוגעות בפלורת המעיים הידידותית בה במידה שהן מחסלות את החיידקים הפתוגניים.

נוסף על כאבי בטן ושלשולים (קרוב ל- 30% מן הנוטלים אנטיביוטיקה לוקים בשלשולים), אחת מתופעות-הלוואי החמורות ביותר הנגרמות על-ידי קבוצת תרופות זו, היא פטרת כרונית (Chronic candidiasis). השמדת פלורת המעיים על-ידי אנטיביוטיקה מאפשרת לפטריות להשתרש ולשגשג, ולגרום בכך לקשת רחבה של תופעות-לוואי, החל מזיהום של קנדידה אלביקנס במעיים, בפה ובנרתיק וכלה בהתפתחותן של מחלות אוטו-אימוניות ודלקתיות (Gut 1991;32:439-442), הנגרמות עקב תגובתה של מערכת החיסון לחלבונים בלתי-מעוכלים וחומרים מזיקים אחרים המסתננים דרך שרשי הפטרייה הנעוצים בדופן המעי (תסמונת המעי הדליף).

יתרה מכך, מיקרואורגניזמים פתוגניים רבים "המנוטרלים" בקשיחות על-ידי פלורת המעיים הידידותית, יכולים לחדור באין מפריע למחזור הדם ולגרום לקשת רחבה של מחלות. בעיה המטרידה נשים רבות היא הופעתה של פטרת בנרתיק הנגרמת כתוצאה מישנית לפטרת במעי.

נטילת תכשירים פרוביוטיים (Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium longum) במהלך ולאחר הטיפול האנטיביוטי, תשקם את פלורת המעיים ותמנע שלשולים והתפתחותם של זיהומים פטריתיים וויראליים (JAMA 1996;275:870-876). טיפול בפעוטות בתכשיר המכיל גם חיידקים מטיפוס B. infantis ו-S. thermophilus, יכול למנוע את נזקי האנטיביוטיקה ולהוות טיפול יעיל כנגד שלשולים כרוניים על רקע ויראלי המופיעים בתדירות גבוהה בקרב תינוקות (Lancet, 1994;344:1046-49).

חסר ברכיבי-תזונה: חומצה פולית

חיידקי המעי חיוניים להפקתה של חומצה פולית ודיכוי פעילותם של חיידקים אלה עלול לגרום לחסר בחומצה זו. מצב חסר זה יגרור אחריו גם חסר בויטמין B-12 ועל כן חיוני כי אנשים הנוטלים אנטיביוטיקה לתקופה בת למעלה משבועיים, יקחו השלמה של חומצה פולית במינון  400 מק"ג. (Gastroenterology 1996; 51 (3) : 317-332).

חסר ברכיבי-תזונה: B-12

תכשירים אנטיביוטיים יפחיתו את ספיגתו של ויטמין B-12 משתי סיבות: האחת, כאמור, כפועל יוצא של חסר בחומצה פולית והשנייה בשל ירידה בייצורו של ה"גורם הפנימי" (חלבון נשא האחראי לשינועו של ויטמין B-12 לאותו חלק במעי בו מתרחש התהליך המטבולי). ייתכן כי לוויטמין B-12 השפעה מגוננת מפני התופעה של כבד שומני ועלייה ברמות הטריגליצרידים בדם עקב נטילת אנטיביוטיקה רחבת היקף (ממשפחת הטטרציקלינים).

חסר ברכיבי-תזונה:B2  (ריבופלאבין)

אנטיביוטיקה (במיוחד אנטיביוטיקה רחבת היקף) מתערבת בפעילותו של ויטמין זה. במקרה של נטילת אנטיביוטיקה משך למעלה משבועיים, יש ליטול השלמה של B2.

חסר ברכיבי-תזונה: B6

תכשירים אנטיביוטיים מפחיתים את ספיגתו של ויטמין B6 (Antibiotiki 1967;12 (4) 343-347). יש לדאוג לנטילת השלמה של ויטמין זה במקרה של נטילת אנטיביוטיקה לתקופה העולה על שבועיים.

חסר ברכיבי-תזונה: ויטמין C

אנטיביוטיקה פוגעת בפעילותו של ויטמין C ומדלדלת את מאגריו בגוף (Acta Vitaminol Enzymol 1980; 2 (1-2) 27-45). ירידה ברמות ויטמין C מחלישה את מערכת החיסון (המוחלשת ממילא בשל נטילת האנטיביוטיקה) ומפחיתה את יכולת ההתמודדות עם מצבי סטרס. קיימות עדויות לכך שנטילת ויטמין C יכולה למנוע פגיעה בכבד ובכליות הנגרמת על-ידי אנטיביוטיקה (J of Phrm Exp Ther 1971; 178:152-58). חשוב ליטול ויטמין C במינונים של 1,000-2,000 מ"ג במהלך הטיפול האנטיביוטי.

חסר ברכיבי-תזונה: ויטמין K

הבקטריות השוכנות במעיים מייצרות ויטמין K. ויטמין זה משתתף בתהליך קרישת הדם. מספר עבודות הראו כי אנשים שנטלו אנטיביוטיקה רחבת טווח, סבלו מחסר בויטמין K ומדימום מוגבר. (Am J Gastroenterol 1997;92:706–707) נטילת אנטיביוטיקה תגרום לעצירת תהליך ייצורו של ויטמין זה. חשוב לזכור כי אין לקחת ויטמין K בשילוב עם תרופות לדילול דם. ניתן להגיע למינון מתאים של ויטמין זה, אם על-ידי נטילת מולטי-ויטמין המכילים אותו, ואם על-ידי צריכתם של ירקות ירוקים עליים.

חסר ברכיבי-תזונה: סידן

תהליך ספיגת התרופות האנטיביוטיות (כאשר אלה ניתנות בבליעה), גורם להפרעה בספיגת הסידן. אנטיביוטיקה אף מגבירה את הפרשת הסידן בשתן. טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח עלול לגרום לעיוותים במבנה העצם (Biopharm Drug Dispos 1997:18:459-463).

התוויות נגד: מינרלים

חשוב לזכור: מספר מינרלים, ביניהם, סידן, מגנזיום, ברזל, אבץ, מתערבים בפעילותן של תרופות אנטיביוטיות הניתנות בבליעה ובכך מפריעים לספיגתן. בכל מקרה של נטילת תוספי מינרלים, יש להקפיד וליטול אותם במועד הרחוק ממועד נטילת התרופה האנטיביוטית.

הנחיות:

1. למבוגרים:
·  נוסחת מולטי-ביליון דופילוס מתקדמת: 2 כמוסות ביום, על קיבה ריקה, במהלך הטיפול האנטיביוטי ושבועיים לאחריו. פורמולה מתקדמת זו מספקת 4 סוגים של מיקרואורגניזמים לשגשוגה של פלורת מעיים תקינה ומאוזנת. הפורמולה חיונית למניעת שגשוגם של חיידקים פתוגניים, פטריות ושמרים, למניעת מחלות בדרכי העיכול ומחלות הקשורות לתפקוד לקוי של מערכת זו, הנובעות כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה.
· אסטרולה 1,000 מ"ג: טבלית אחת ביום, עם הארוחה, במהלך הטיפול האנטיביוטי.
· מולטי-ויטמין VM-2000:י2 טבליות ביום עם ארוחת הבוקר (לא בסמיכות לנטילת התרופה). תכשיר זה מכיל קומפלקס ויטמיני B, מינרלים ונוגדי-חמצון וחיוני במיוחד לאנשים הנוטלים  אנטיביוטיקה למשך פרק זמן העולה על שבועיים.

2. לפעוטות:
· ABC Dophilus: במהלך הטיפול האנטיביוטי ושבועיים לאחריו, על פי ההנחיות המופיעות על התווית (בהתאם לגיל הפעוט).