תרופות לטיפול בכיב פפטי או צרבת

קבוצת התרופות ממשפחת סותרי החומצה הן דוגמה מצוינת לנזק מצטבר והרסני הנובע מהתערבות ממושכת ביכולת ספיגתה של מערכת העיכול. סותרי חומצה הנצרכים באופן קבוע, עלולים לגרום לאי-ספיגתם של רכיבים חיוניים, ליצירת אבנים בכליות, לפגיעה בסדירות היציאות ולקשת רחבה של תופעות לוואי נוספות. קיים קשר מובהק בין מחלות רבות, בעיקר מחלות אוטו-אימוניות ומחלות על רקע אלרגי, וירידה כרונית ברמת החומציות בקיבה.

קיימים מספר סוגים של תרופות סותרות חומצה:

תרופות סותרות-חומצה המכילות אלומיניום (Maalox)

אלומיניום הידרוקסיד נפוץ בשימוש ומשמש לסתירת חומצה בקיבה. הוא מהווה רכיב בסיסי ברוב התכשירים לטיפול בקשיי עיכול וצרבת הנמכרים ללא מרשם. משלבים אותו גם בתרופות סותרות-חומצה המכילות מגנזיום, על-מנת למנוע את ההשפעה המשלשלת של מגנזיום. תרופות סותרות-חומצה אלה מנטרלות ביעילות את חומציותם של מיצי הקיבה. אולם קיימות עדויות רבות המוכיחות כי אלומיניום מקדם מחלות ניווניות רבות, במיוחד אלה הקשורות למערכת העצבים המרכזית כמחלת אלצהיימר, פרקינסון ומחלת לו-גריג ופוגע ביכולת המנטלית. ספיגת האלומיניום מן התרופה מתעצמת כאשר הארוחה מכילה פרי הדר ומשקאות מוגזים.

תרופות נפוצות בשימוש בארץ:

(Alumag, Maalox, Silain-Gel, Simethicon (Magnesium Hydroxide

חסר ברכיבי-תזונה: פוספאט

אלומיניום הידרוקסיד קושר פוספאט ועל-כן עלול לגרום לחסר במינרל וכתוצאה מכך להחלשת העצמות.

חסר ברכיבי תזונה: סידן

תרופות המכילות אלומיניום הידרוקסיד מגבירות  את הפרשתו של סידן בשתן ובצואה  (Arch Intern Med 1983;143:657-658 [editorial]).

חסר ברכיבי-תזונה: חומצה פולית 

סותרי-חומצה המכילים אלומיניום, מעכבים ספיגתה של חומצה פולית. מומלץ לאנשים הנוטלים סותרי-חומצה ליטול חומצה פולית( J Lab Clin Med 1988;112:458–463) .

נתרן דו-פחמני (Alkaseltzer)

נתרן דו-פחמני עלול לגרום לעודף נתרן, להפרת מאזן החומציות בכל הגוף, ליצירת אבנים בכליות, בחילות, הקאות, כאבי ראש ובלבול.

תרופות נפוצות בשימוש בארץ:

(Rennie, Tums (Calcium Carbonate

חסר ברכיבי-תזונה: B-12 , ברזל

שימוש נרחב וארוך-טווח בסידן קרבונאט, מעכב ספיגתם של רכיבים כברזל וויטמין B-12, ומקדם ייצורן של אבנים בכליות.
 

H2-receptor antagonist

היסטמין הוא חומר כימי המשתחרר על-ידי תאי פיטום וגורם להפרשה מוגברת של חומצת קיבה. תרופות אלה, פועלות על קולטנים מסוג 2H ומונעות את הגירוי ליצירת חומצה על-ידי היסטמין. תרופות ממשפחת חוסמי רצפטור H2, נמצאות בשימוש לטיפול בריפוי כיבים בקיבה ובתריסריון, לטיפול בדלקת בוושט המלווה בריפלוקס,למניעת צרבות ולטיפול בתסמונת זולינגר-אליסון המאופיינת בהפרשת יתר של ההורמון גאסטרין, הגורם להפרשה מוגברת של חומצה וריבוי כיבים.

תרופות H2-receptor Antagonist נפוצות בשימוש בארץ:

(Zantac, Zantab (Ranitidine
(Cimetag, Tagamet, Cimi (Cimetidine
(Famo, Gastro, Rogasti (Famotidine

תופעות הלוואי של תרופות אלה רבות וכוללות, בין השאר: בחילות, עצירות, שלשול, עיכול לקוי, צמיחת-יתר של חיידקים  (כולל החיידק Helicobacter pylori), נזק לכבד, תגובה אלרגית, כאבי ראש, הגדלת חזה אצל גברים, נשירת שיער, בריחת סידן, סחרחורות, דיכאון, נדודי שינה ואימפוטנציה. סותרי-חומצה, אפילו הטבעיים שבהם, פוגעים במהלך העיכול התקין. החיידק Helicobacter pylori הגורם לכיבים בקיבה ובתריסריון, משגשג בתנאים של חומציות נמוכה.

חסר ברכיבי-תזונה: ירידה בספיגת מינרלים

שימוש בסותרי-חומצה מעלה את רמת ה-pH בקיבה ל- 3.5 עד ל-5, כלומר רמת חומציות נמוכה ביותר. מינרלים רבים ובעיקר ברזל, סידן, נחושת, אבץ, סלניום, מגנזיום וכרום זקוקים לדרגת חומציות גבוהה (פחות מ- 2 pH) על-מנת להיספג.  (J Am coll Nut 1991;4;372-375). ירידה זו בספיגת מינרלים עלולה להביא לתוצאות חמורות: החל בעייפות, סוכרת וירידה ביכולת החיסונית וכלה בעליית ההסתברות לסרטן. יתרה מזו, ירידה בספיגתם של מינרלים אלה, תגרום להפרעה בספיגתם של רכיבי-תזונה נוספים. לדוגמה: חסר בברזל ובסידן ימנע ספיגה של ויטמין B-12. 

חסר ברכיבי-תזונה: ברזל

החומציות המופרשת מן הקיבה מעודדת את ספיגת הברזל. תרופות מסוג חוסמי רצפטור 2H, מפחיתות את החומציות ועל-כן מורידות את היכולת של ספיגת ברזל. נוסף לכך, באנשים הלוקים בכיבים, קיים חסר בברזל כתוצאה מדימומים, ועל-כן יש צורך באספקת המינרל בצורה קבועה ומעקב אחר בדיקות המעבדה לרמות הברזל בדם (Med Toxicol Adverse Drug Exp 1988;3:430–448).

חסר ברכיבי-תזונה: חומצה פולית

נטילתן של תרופות סותרות-חומצה פוגעת בספיגתה של חומצה פולית. נטילה ממושכת של  תרופות אלה, עלולה לגרום לחסר בחומצה פולית הגורם, בין היתר, לאנמיה (J of Lab Clin Med 1988; 112:458-463). נטילתן של תרופות סותרות-חומצה מחייבת נטילתה של תוספת חומצה פולית במינון של 400-800 מק"ג ליום.

חסר ברכיבי-תזונה: B-12

לספיגת ויטמין B-12 דרושה חומציות. תרופות חוסמות H2 מפחיתות את החומציות המופרשת מהקיבה ובכך מפחיתות את יעילות הספיגה של B-12  (Ann Pharmacother. 1992 (10):1283-1286). היתרון שבנטילת ויטמין B-12 כתוסף-תזונה במציצה תחת הלשון, הוא בכך שאינו דורש רמת חומציות מסוימת לספיגה יעילה.

חסר ברכיבי-תזונה: אשלגן

שימוש מופרז וממושך בתרופות סותרות-חומצה גורם לירידה ברמות האשלגן בדם.

מעכבי משאבת החומצה (PPI)

בקבוצה זו נכללות תרופות המעכבות הפרשת חומצה על-ידי עיכוב מערכת אנזימתית הנמצאת בתאים מפרישי החומצה של הקיבה. התרופות הללו ניתנות כחלק מטיפול משולב להכחדת הליקובקטר פילורי.

תרופות נפוצות בשימוש בארץ:

(Losec, Omepradex (Omeprazole
(Zoton (Lansoprazole
(Controloc (Pantoparazole

חסר ברכיבי-תזונה: ויטמין B-12

בדומה לתרופות אחרות המפחיתות את החומציות המופרשת מן הקיבה, גם תרופות ממשפחה זו גורמות לחסר בספיגה של ויטמין B-12  clin epidemology 2004 (57) 422-428) (J.

הנחיות:
· מולטי-ויטמין VM-2000:י 2 טבליות ביום, עם ארוחת בוקר וצהריים. מולטי-ויטמין זה נספג בכל מצב ומכיל רכיבים זמינים ביותר, כולל מינרלים הקשורים בקשירות מתוחכמות ויעילות, להעלאת רמת הספיגה.
· אבץ פיקולינאט 22 מ"ג: טבלית אחת ביום, עם הארוחה. אבץ הוא המינרל בעל קשת התפקודים הרחבה ביותר. חסר באבץ עלול לגרום לתגובת שרשרת אשר תפגע בתפקודים רבים בגוף.
· B-12  י 1,000 מק"ג למציצה תחת הלשון: טבלית אחת ביום עם הארוחה, 3 פעמים בשבוע. נטילת תרופות סותרות-חומצה עלולה ליצור סביבה המונעת את ספיגתו של ויטמין חיוני זה.
· סידן ציטראט: 2 טבליות ביום, עם הארוחה.
 
הערה:

חשוב לזכור, נטילת מינרלים הקשורים לחומצות אורגניות (ציטראט, פיקולינאט) משפרת את סיכויי ספיגתם, במיוחד במצבים של מערכת עיכול לקויה. יש לבדוק עם הרופא המטפל האם השימוש בתרופות סותרות חומצה נחוץ והכרחי, רופאים רבים נוטים להתעלם מהשפעתן של תרופות אלה על מערכת העיכול (ע"ע ראיית מנהרה) ולראות בהן תרופות "קלות" שניתן לקחתן לאורך זמן ללא תופעות לוואי, גישה זו מוטעית ומסוכנת.